לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מאסטר שיפו (קונג פו פנדה)

חשבתי קצת ואמרתי שהרי כל מה שאני כותבת כאן ועוד אכתוב זה עליך
אז מקדישה את זה למאסטר הכי מדהים בעולם, לחתיך שלי
לפני 6 שנים. 12 במאי 2017 בשעה 15:09

חזרנו לפרדס התפוזים שלנו
אזור מסודר שבילים שבילים ובצדדים שתולים עצי תפוז
אזור שקט
מדי פעם שומעים תפוז נופל
אם באים לשם בשקיעה ,אפשר לפרוש שמיכה באמצע ,קרני השמש יורדות לאט לאט ומאירות על השביל בצבעי צהוב כתום ויוצרות שביל זהב והתפוזים מנצנצים
באת רעב אלי (אולי תסתפק באיזה תפוז 😃)
לא לא
רצית את הגוף שלי
אני נותנת לך אותו
נותנת לך אותו שתטרוף
ואם לא אתן אז לא תיקח ,מי שואל אותי בכלל ?!
תיקח ועוד איך !
בכל הכוח
אתה משתמש בו בצורה קשוחה
מכאיב כמו שאתה אוהב, עם רגש
אני כבר התמכרתי מממזמן להרגשה, מפעם לפעם זה פשוט מתעצם
תמיד אמרתי שכשבן אדם מגיע לשלב מסויים בחיים שלו, כלום כבר לא יכול לרגש אותו, הוא ראה כבר הכל ,חווה המון חוויות ... ואם אני מצליחה לרגש אותך אז כנראה שאני עושה כמה דברים נכון 😉

לפעמים אני יושבת עם עצמי וחושבת עלינו
על החיבור שיש לי איתך
על כמה שאני קשורה אליך (בחבל הטבור 😃)
אחת המסקנות שהגעתי אליה זה שהמבנה הפנימי של התחת שלי נולד בדיוק המושלם בשבילך


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י