מלנכוליה אהובתי

חוסר שקט 

זה ממש שקט מוחלט

לא לקבל החלטות 

לא לקבוע דברים 

כי בעצם מי יענה 

ומה הם רוצים 

מה המטרה של כל אחד

ולמה להיות קרובים אלי 

ואם כבר ככה פשוט 

אז למה לא להיות לבד 

ואם כבר לבד 

אז למה זה מחרפן 

יום וחצי כבר מול הטלוויזיה

וכל הגוף מתנוון

ולא זזתי מהסלון כבר כמה שעות 

גם בלי לזפזף 

יש לי סדרה אחרת לראות 

וכל שניה למקרר

וכוס של ויסקי שבסוף שפכתי

וקצת סיגריות

ושום דבר דרמטי

איפה הסימני פיסוק שלי 

איזה בלאגן 

ואם נחזור לדברים הפשוטים

זה חג אין תחבורה 

אז אין ים 

אז לחיות את הרגע 

ולא לחכות לחבר שיקפוץ יותר מאוחר 

וכנראה שאתעייף עד שיגיע אז להרשות לעצמי לבטל את המפגש

ובמחשבה שניה ככה כל יום יכול להסתיים 

וכמו שאחד החניכים שלי היה אומר 

"דורש סוף אחר"