לפני 6 שנים. 7 בדצמבר 2017 בשעה 20:30
יומן בכי 6#
כל הסופ"ש הקודם - כן.
כל השבוע - לא.
סופ"ש הזה - רק שיעבור בשקט...
רק שיעבור בשקט...
רק שיעבור בשקט...
רק שיעבור בשקט...
רק שיעבור בשקט...
זהירות, שביר
* נא להשתמש במוצר בזהירות מירבית.* תקינות המוצר הינה באחריות המשתמש בלבד.
* אין ההנהלה לוקחת אחריות על תקלה במוצר עקב שימוש לא סביר.
לפני 6 שנים. 2 בדצמבר 2017 בשעה 15:33
וניל. כי זה יהיה רגוע.
וניל. כי יהיה לי שקט.
וניל. כי לא צריך להתאמץ.
וניל. כי אין לי לתת את כל כולי שוב.
וניל, אבל שיהיה עם קצת פיצפוצים...
לפני 6 שנים. 1 בדצמבר 2017 בשעה 12:06
יומן בכי 5#
כל השבוע לא... משישי שעבר ועד חמישי האחרון.
אתמול בלילה - כן.
סססעמק
לפני 6 שנים. 29 בנובמבר 2017 בשעה 15:17
שלום לך.
הואלת לחזור אליי?
מקווה שתישארי איתי לקצת יותר זמן הפעם.
חסרת לי...
לפני 6 שנים. 28 בנובמבר 2017 בשעה 16:15
כי ככה בא לי.
כי ככה אני אוהבת.
לפני 6 שנים. 26 בנובמבר 2017 בשעה 15:36
נפגשתי עם מישהו. ונילי, אבל עם הניצוץ הנכון.
אמר שאני אחת הנשים הכי אמיתיות ואמיצות שהוא פגש.
בכלל, כולם אומרים לי כמה אני חזקה ואמיצה.
ואני, היחידה שלא רואה את זה. לא מרגישה כך. אפילו לא קרוב לזה.
נזכרת בהוא מהשכבה, כשהיינו בכיתה ח', שניסה לשלוח ידיים בכוח.
נזכרת בהוא מגיל 20 ומשהו שהשכיב על הדשא וריתק בכוח.
נזכרת בהוא מגיל 30 וקצת שלא הסביר ולא הזהיר, אלא פשוט התחיל להכות, למשוך בשיער ולאלץ בכוח.
נזכרת בכל המניפולציות, נסיונות שכנוע, הטרדות בלי סוף. כל אלה שניסו בכוח.
מעולם לא קפאתי. בכל הפעמים נלחמתי. נאבקתי. דחפתי. צרחתי.
אולי אני באמת אמיצה...
אז למה אני היחידה שלא רואה את זה? לא מרגישה כך? אפילו לא קרוב לזה?
לפני 7 שנים. 24 בנובמבר 2017 בשעה 11:28
יומן בכי 4#
נהייתי בכיינית מקצוענית. יכולה לעשות הכל תוך כדי.
הכל!
עבודה, סידור בית, מקלחת, שיחות והתכתבויות, חיוכים וצחוק, סקס...
אם רק ניתן היה לקבל עבור זה משכורת...
לפני 7 שנים. 19 בנובמבר 2017 בשעה 14:44
יומן בכי 3#
חמישי+שישי- תחושה כבדה, אבל לא.
שבת- כן.
היום- על הסף במהלך כל היום.
מתי יגיע כבר שבוע שלם בלי...
לפני 7 שנים. 17 בנובמבר 2017 בשעה 12:35
חסום.
אין מעבר יותר.
יש פה חומה.
דרכך אליי כבר לא בנמצא.
בי יותר כבר לא תיגע.
מסירה אותך מגופי.
מוחקת אותך מראשי.
חוסמת אותך מליבי.
נסיונות שכנוע עצמי...
לפני 7 שנים. 16 בנובמבר 2017 בשעה 15:43
יומן בכי 2#
ראשון- לא.
שני- לא.
שלישי- כמעט.
בעקבות שיחה עם נסיונות עידוד.
רביעי- כמעט אבל פחות משלישי.
היום- הדמעות כבר נקוות בזוויות העיניים.
מרגישה אחת מתחילה לאט לאט לזלוג ולברוח החוצה...
רק שאצליח לצלוח את הסופ"ש הזה בשקט ובשלווה...