|
|
|
אז אני מפורקת. מרוסקת ושבורה.
כבר לא שולטת בתגובות שלי ובקושי מתפקדת. לא יוצאת מהבית, אפילו לא עם הכלב.
עיניים דומעות בלי הפסקה, אדומות ונפוחות. לא אכפת לי מהמראה שלי יותר.
זה לא שאני כזו חלשה. ממש לא. להיפך. לרוב אני החלטית, ומרשימה. אפילו קצת יפה.
וכשהכרתי אותך- הפכתי לשלמה ביחד איתך.
עכשיו כשהלכת, נכרת חלק ממני. חלק משמעותי, שקשה לחיות בלעדיו.
נותרתי חלקי שברים כואבים.
ההחלמה... תהיה מאוד קשה וארוכה...
בשבת האחרונה, לפני יומיים, מעדת.
פתאום אחר הצהריים מצאת עצמך מול דלת ביתי.
התגעגעתי, אמרת.
אני אוהב אותך יפה שלי, אמרת.
אל תתני לי לעזוב אותך, אמרת.
בבקשה תגיע שוב...
לא כי מעדת...
כי רצית... לתמיד...
מתעוררת בבכי...
נרדמת בבכי...
מתפקדת על אוטומט... איכשהו...
הבטן מתהפכת מרוב הכאב.
בחילה מרוב כאב.
יכולה לכתוב לך כל שעולה בדעתי.
שאוהבת אותך.
ששונאת אותך.
שמתגעגעת אליך.
שמכורה לך.
שנגעלת ממך.
שמייחלת לך.
זה לא משנה מה אכתוב, כי אתה ממילא לא פה, ולעולם לא תקרא.
אמרת שאולי בעתיד תרצה לחזור, אבל עם כל העיוורון שלי, עדיין קוראת בין השורות...
אני האישה של חייך, ולעולם לא תמצא עוד אחת כמוני.
אתה יודע את זה. בעצמך אמרת.
אהבה שלי 💔 ריסקת אותי.
אתמול היה אחד הימים הקסומים ביותר עבורי.
וגם העצוב ביותר.
יום שלם של ביחד, מלא ברגעים אינטימיים של אהבה.
אתמול הסכמתי לוותר עליך.
בשבילך.
כדי שאולי אולי והלוואי...
יום אחד תחזור אליי...
💔
רגועים אחרי השיחרור.
להירדם כשאני חבוקה בתוכך.
ואתה עדיין בתוכי...
אהבה שלי.
הלב מכווץ. מחוץ.
מרגישה אותו מבעד לבית החזה מתאמץ בכוח, נאבק להמשיך לפעום.
הנשימה קטועה.
הריאות לא מסוגלות להתמלא עד הסוף באוויר.
אין תיאבון.
אין חשק.
אין מוטיבציה.
והעיניים ממשיכות לדמוע...
כאב.
נדמה שרק זה קיים...
כל כך כואב...
די.
נמאס לי.
לא רוצה.
לא יכולה.
לא מסוגלת.
לא משחררת.
לא מקבלת.
לא נותנת.
לא מוותרת.
לא מתפשרת.
לא אוכלת.
לא ישנה.
לא מתפקדת.
לא מאוזנת.
לא מסתדרת.
לא מצליחה.
לא חושבת.
לא מפסיקה.
לא צוחקת.
די.
נמאס לי.
אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי.אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי. אוהב אותי. לא אוהב אותי.
נפילה בפעם השלישית...
והאחרונה...?
אומרים שמה שלא הורג- מחשל.
אז למה זה עדיין כל כך כואב...?
