לפני 7 שנים. 23 במאי 2017 בשעה 8:07
הפעם הזו שונה.
החלטתי להיות אמיצה וחזקה.
להתאפק שלא לבכות.
לשלוט בעצמי בכוח.
להחזיק הכל בפנים.
לא מחייכת.
לא מדברת.
לא מספרת.
לא חולקת.
אז לא רוצה חיבוקים.
לא רוצה דברי ניחומים.
לא רוצה לשמוע קלישאות.
לא רוצה לחשוב מה הלאה.
אבל תודה לך,
זו שהבינה,
זו שידעה,
מה לומר במילים בודדות,
והצליחה היום בבוקר לחלץ ממני כמה דמעות של הקלה...