לפני 7 שנים. 14 באוגוסט 2017 בשעה 10:58
מכריחה עצמי להמשיך לנוע על אוטומט. מבצעת מטלות בלי חשק. מתנהלת בעבודה רק כדי להעביר את הזמן.
נפגשת עם חברות, מדברת עם חברים, אבל בעצם הכל עוד נשאר בפנים. אומרים לי תפרקי, תשתפי, כן תבכי, לא תבכי. אבל שום פורקן לא מגיע.
פוקחת עיניים- אתה.
עוצמת עיניים- אתה.
ובין לבין- אתה ואתה ואתה.
מתאר את תווי פניי, צבע עיניי, את החיוך שלי. אומר שאני הכי יפה שלך.
מספר לי עליי, כפי שרק אתה מכיר אותי מבפנים בפנים. הכי כנה, הכי חשופה.
אהבה שלי שאתה, ואהבה שלך שאני...
בלעדיך אני מרגישה בודדה...
ב-17.9 אדע את התשובה...
משוחררת או כבולה...
