לפני 6 שנים. 26 בנובמבר 2017 בשעה 15:36
נפגשתי עם מישהו. ונילי, אבל עם הניצוץ הנכון.
אמר שאני אחת הנשים הכי אמיתיות ואמיצות שהוא פגש.
בכלל, כולם אומרים לי כמה אני חזקה ואמיצה.
ואני, היחידה שלא רואה את זה. לא מרגישה כך. אפילו לא קרוב לזה.
נזכרת בהוא מהשכבה, כשהיינו בכיתה ח', שניסה לשלוח ידיים בכוח.
נזכרת בהוא מגיל 20 ומשהו שהשכיב על הדשא וריתק בכוח.
נזכרת בהוא מגיל 30 וקצת שלא הסביר ולא הזהיר, אלא פשוט התחיל להכות, למשוך בשיער ולאלץ בכוח.
נזכרת בכל המניפולציות, נסיונות שכנוע, הטרדות בלי סוף. כל אלה שניסו בכוח.
מעולם לא קפאתי. בכל הפעמים נלחמתי. נאבקתי. דחפתי. צרחתי.
אולי אני באמת אמיצה...
אז למה אני היחידה שלא רואה את זה? לא מרגישה כך? אפילו לא קרוב לזה?
