תשוקה בוערת

בקושי חלפו להם שלושה חודשים מהחתונה ובחג שבועות הקרוב מנחם יעזוב את כלתו הטרייה לטובת שהות במחיצת האדמור יחד עם שאר אלפי החסידים. טובי לא עושה מזה סיפור. היא רגילה מבית אבא שכמה פעמים בשנה הבנים עוזבים את הבית ומשאירים אותן הנשים והקטנים לחגוג לבד. עם כל הקושי שבדבר ההשפעות אותם מקבלים אצל האדמור שוות את המאמץ שלהן ובוודאי שיש להם חלק גם באותן השפעות רוחניות נשגבות.. אבל כעת שהגיע התור שלה להפרד מבעלה האהוב ולחגוג את ליל שבועות במחיצת אמה ואחיותיה זה בכלל לא קל... מילא הסעודה עצמה אבל מאז החתונה לא ישנה בבית לבדה... אמא שלה אמנם הציעה לה לישון אצלם אבל היא יודעת שהבית מלא באחיינים ואין באמת מקום ועל כן דחתה את ההצעה בנימוס בטענה שבכל מקרה הדירה שלה רחוקה כמה דקות הליכה מבית ההורים ויהיה בסדר... סעודת ליל החג עברה דווקא בנעימים לשלוחן הוגשו מאכלים מיוחדים מעשי ידי הבנות הן שרו את שירי החג בהתרוממות ואפילו האווירה הייתה קלילה יותר בלי אבא. עם סיום הסעודה שאלה שוב אמא את טובי אם היא לא רוצה בכל זאת להשאר "ציפי מוכנה לישון על מזרון".. אבל טובי שוב סירבה בנימוס.. נפגש מחר לקידוש בשעה 10 בבוקר הן סיכמו. טובי העיפה מבט אחרון במראה שעמדה בפתח בית הוריה היא לבשה את שמלת השבע ברכות המחמיאה העבירה יד על שיער הפאה הבלונדינית ופנתה לצאת. רחובות בני ברק קידמו את פניה עמוסים לעייפה קבוצות קבוצות של משפחות שאכלו אצל מכיריהן חוזרות לביתם הבנים ממהרים לבית הכנסת ללימוד ליל שבועות המפורסם ורק היא טובי עושה את דרכה לבדה חושבת על בעלה מנחם שנמצא כעת יחד עם שאר חבריו אצל האדמור בירושלים. כמה היא היתה רוצה שיהיה איתה הלילה.. כבר שבוע שהם לא שכבו וטובי הרגישה שהיא ממש חייבת את זה.. בכניסה לבניין היא מבחינה בו. בחור נאה לבוש בחליפה מחוייטת אוחז בידו סיגריה (מותר לעשן בחג) היא מתעלמת ממנו ומתכוונת להכנס לבניין אבל מופתעת לשמוע אותו מאחל לה לבביות חג שמח.. טובי לא עונה.. והבחור לא מתרגש.. את מכירה אולי משפחת ברקוביץ' בבניין?! טובי מישירה מבט לברנש נפעמת מתווי פניו הגבריים ועונה בקול רפה כן, הם גרים בקומה שלישית.. תודה לך, ממש עזרת לי. אני אמור לישון בדירה שלהם ולא מצאתי אותה.. בשמחה עונה טובי ומתחילה לטפס לקומה השניה.. הבחור עולה אחריה טובי ממהרת לדלת ביתה פותחת ונועלת אחריה.. היא מציצה בעינית ומספיקה לראות אותו עולה לקומה השלישית.. משהו לא נותן לה לעזוב את העינית. היא ממתינה לשמוע רעש פתיחת דלת אך זו לא נשמעת.. מוזר חושבת לעצמה.. לאחר כמה רגעים היא רואה אותו יורד במדרגות, הליכתו מעידה עליו כי הוא במצוקה.. לפץע הוא נעצר על יד דלת ביתה וממתין כמו מתלבט אם לדפוק... טובי לא מזיזה את העין מהעינית ממתינה להתפתחויות ואז הוא נוקש פעמיים בשקט על דלת ביתה.. טובי פותחת מעט את הדלת ומביטה בו.. לא נעים לי הוא פותח אבל אני לא מוצא את המפתחות... את יודעת אולי למי יש? טובי לא מודעת למי יש היא רק יודעת מה היא מרגישה כעת... בא לה את היפיוף הזה קרוב אליה שימלא את החלל שבעלה הותיר... היא טיפה מגמגמת אבל בסוף אומרת אתה יכול להכנס ננסה לעזור לך.. הוא לא מסרב נכנס אחריה... יש בינהם מתח בלתי מוסבר אם תרצה תוכל לישון פה היא מוצאת את עצמה אומרת מילים שמעולם לא חלמה שתגיד לאיש זר... הוא מביט בה ולא מוריד את עיניו ממנה. היא יפה ועדינה. אני אשאר אבל זה נשאר בינינו... ברור עונה טובי וצוחקת צחוק נבוך... הוא סוגר מאחריהם את הדלת ליבה של טובי דופק בעוצמה.. בא לה לאבד שליטה על הסיטואציה וזה קורה משום מקום... קולו של האורח הופך לקר ומנוכר... תתפשטי מיד גורה חרמנית.. טובי נבהלת קופאת במקומה אבל ידיה נשלחות מעצמן היא פותחת את השמלה החגיגית ומניחה לה ליפול נשארת מולו בתחתונים וחזיה מסירה את הפאה ומשליכה אותה לספה... תורידי הכל! נשמעת הפקודה טובי מהופנטת מורידה את החזיה וחושפת זוג שדיים קטנות ומוצקות.. האורח נראה מרוצה... הוא מתקדם לעברה מעביר ליטוף על גבה וגורם לה להצטמרר ידיו אוחזות בתחתנים שלה ובבתהאחת הוא קורע אותם מעליה משאיר אותה עירומה כביום היוולדה... ידיה של טובי נשלחים אוטומטית לכסות את מבושיה.. רדי עח ארבע נשמעת הגזירה החדשה.. היא מצייטת לפקודתו ניצבת במרכז הבית כמו כלבה עירומה חושפת את איבריה המוצנעים בפני גבר זר. אופפת אותה תחושת חרמנות מטורפת.. היא מסיר את החגורה מכנסיו וכורך סביב צווארה... בואי... הם מטיילים בבית הוא לבוש על שניים היא עירומה ונוטפת על ארבע.