צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

something else

??
לפני יום. שני, 20 בינואר 2020, בשעה 22:03

בכלל לא, תנו לי עוד

לפני שבוע. שבת, 11 בינואר 2020, בשעה 15:44

רק אני שולט אמיתי פה בכלוב.

 

כל השאר לא יודעים שליטה מהי.

 

כולם בטא רק אני אלפא.

 

בואו תקראו על השקפת העולם הצרה שלי, תראו באיזה פאסון אני מוכר לכם את העולב שלי.

 

אני כל כך מתוחכם, יותר מכם.

 

אני אראה לך עולם שעוד לא הכרת.

 

אני ההבטחה האמיתית פה.

 

כל השאר סתם.

 

בדיחה שכבר ממזמן לא מצחיקה.

לפני חודשיים. חמישי, 21 בנובמבר 2019, בשעה 21:57

לפני 6 חודשים. ראשון, 21 ביולי 2019, בשעה 20:38

מה הסיכוי שזה יקרה לי?

 

איך נפלת עליי ככה, איך זכיתי בכל הטוב הזה.

 

סך הכל שלחתי הודעה בצ'אט, חסרת משמעות, רק רציתי להיכנס לשיחה בשביל לא ללמוד.

 

"טיפים לתקופת מבחנים? אני לא מצליח לצאת מהכלוב".

 

שיחה נוספת נפתחה, צחקתי בטח עוד איזו הצעה מנשלט, ולא לא באלי שתבואו למצוץ לי.

 

שם את חיכית לי, "אני כל כך מזדהה איתך", רשמת.

 

חיבור מידי, כאילו מכירים שנים, סינכרון מושלם.

 

שעה הפכה לשעתיים, שעתיים הפכו לשש, לא יכולנו להפסיק לדבר.

 

נדמה שעם כל שעה המתח בינינו רק הלך וגבר.

 

בחוכמתך נמנעת מלשלוח תמונה שלך, פירגנתי לך, "לכי תדעי על מי תפלי פה בכלוב", תכננתי לזכות באמון שלך לאט לאט, כמה זמן שיידרש, לזמן אין משמעות רק למטרה.

 

שלושה ימים עברו, כבר מעל 20 שעות שיחה בהאנגאאוט, מי היה מאמין שאני יכול לדבר כל כך הרבה.

 

מצב הזוי, ראית אותי ערום, את יודעת מי אני, חיבור של פעם בחיים, ועוד לא ראיתי אותך ולא ידעתי מה שמך, mind blown. 

 

כשהתחלנו להשלים את הפרטים, לאט לאט, הסתבר שאנחנו גרים במרחק של פחות ממאה מטר אחד מהשניה, שוב מה הסיכוי שדבר כזה יקרה.

 

מרוב מתח המגננות ירדו, ניפגש! ככה הוחלט, זה רק הגיוני.

 

יושב בפינה ההיא שאני כל כך מכיר ומחכה לך, נדמה שאני עומד להתעלף, הלב דופק בחוזקה הכל נופל לי מהידיים, ראבק תתאפס על עצמך יא ליצן! מה אתה מתרגש ככה.

 

אבל ידעתי עמוק בפנים שההתרגשות מוצדקת, מה שקורה פה הוא יוצא דופן.

 

"איפה אתה?", "פה איפה שקבענו" אני קם להשקיף על האיזור.

 

אני רואה פרצוף מחוייך ומבוייש מתקרב אליי, נדמה לי שהלב עצר ומתתי לשניה, בחיי.

 

עוד לא הספקתי לבחון אותך, מצאתי את עצמי מחבק אותך הכי חזק שחיבקתי אי פעם, אושר.

 

מנשק את כל הפנים שלך, מרגיש את החום הנפלא שלך, מסניף את הריח שגורם לברכיים שלי להיות אפילו יותר שבריריות מבדרך כלל.

 

רגע, איך היא נראית? תפסתי את הפנים שלך, לא האמנתי שאת יכולה להיות כל כך יפה, נדמה שלרגע העולם עצר, העיניים שלי בשלך ושלך בשלי, אושר אמיתי, אני שלם.

 

בהמשך הערב כמעט ולא יכולנו לשלוט בעצמנו, הידיים יצאו לחקור והעיניים נקשרו אלו באלו.

 

אה רגע, לא אמרתי שאנחנו לא יכולים לממש את הרגש?

 

כן... זה הסיפור פה בעצם, הרי מי רוצה לשמוע על סיפור אהבה נוסח הכלוב.

 

מי יודע איך העלילה תתגלגל, לכאן או לכאן, אין לי מושג.

 

הרווחתי חברת נפש, אמיתית, אהבת חינם עזה.

 

מאושר בחלקי.

 

עד הפעם הבאה, נשיקות מ.ל.

 

 

 

 

לפני 6 חודשים. ראשון, 30 ביוני 2019, בשעה 16:21

אני נהנה מעירום,

 

עירום שהוא מיני, הדופק עולה ל200 וההתרגשות, אין לה גבול.

 

במיוחד במקומות בהם עירום הוא טאבו ובלתי מקובל - תמונה מהמשרד (כמובן שאני לא חושף את עצמי בפני אנשים שאינם מעוניינים בכך או ללא הסכמתם).

 

...

 

בברכה,

אני