אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמרו את זה קודם... לא משנה...

הדרך יפה עד מאוד - אמר הנער
הדרך קשה עד מאוד - אמר העלם
הדרך ארכה עד מאוד - אמר הגבר
לפני 6 שנים. 31 ביולי 2017 בשעה 4:44


מישהו שכח לסגור את הכלוב
מישהו שכח את הדלת פתוחה
הציפור הקטנה יכולה לעוף
אבל מה זה קרה לה, היא לא בטוחה
מה שם מחכה לה בעצם בחוץ
אם תמצא מזונה או צמרת נוחה
אם אורבת סכנות... ואימת הבדידות...
וממה תתקיים, האם יש בכוחה?!

מה זה חופש? מה עושים איתו?!
יש אין סוף שאלות ואין אף תשובה
כי הרגל הוא הרגל, ותקוה היא תקוה
הציפור הקטנה התרגלה לכלובה

מישהו שכח לסגור את הכלוב
מישהו שכח את הדלת פתוחה
אולי גם אנחנו שכחנו לעוף
בורחים מהאור אל חסות חשיכה
ונוקפים הימים זמן כמו רוח נושב
לפעמים זה עולה אבל מה זה חשוב
לכל היותר מפרפר לו הלב
וחוזר אל סיפור הציפור והכלוב

מה זה חופש? מה עושים איתו?!
יש אין סוף שאלות ואין אף תשובה
כי הרגל הוא הרגל, ותקוה היא תקוה
הציפור הקטנה התרגלה לכלובה

 

(שלום חנוך)

spankindan​(שולט) - אחלה ציטטות. כן, גם זו שלא כתבת מאיפה (i wish you were here ).
אבל מה עם משהו משלך, שנדע מי את ולא דרך מילים של אחרים?
לפני 6 שנים
אורית בדרך​(נשלטת) - גם הציטוטים מדברים בעד עצמם...
לפני 6 שנים
spankindan​(שולט) - בעד עצמם, או בעד עצמך? ;)
זה נכון. למשל הציפור שיצאה מהכלוב מדבר בקול ברור וחלק.
אבל, אני מעדיף לשמוע את הציפור בקולה (אפילו אם זה עורב) ולא את הסניגור/קטגור/שליח ציבור שלה...
לפני 6 שנים
אורית בדרך​(נשלטת) - יש כאן די והותר שמדברים בקולם... לפעמים עדיף לשתוק ולתת לאחרים לדבר
לפני 6 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י