אספן הנשמות

אני יושב מולה
וחום נעים מציף אותי
היא בוחנת אותי בעינייה
השחורות במבט מסוקרן
ואני לאיטי מפליג בנבכי נשמתי
מתבונן  בספינת הרפאים
שמחפשת בערגה אדמה
האם יסוריי יעלמו

הפחד חוזר ומציף אותי
המחשבה מתערטלת
משוטטת לה באדמת ביצה
מלאה בערפל סמיך
לאן אני הולך

אני מקלף אט אט את שריון הלוחמים
ומתבונן בחלקי גופי
צלקות אשר מסרבות להבריא
קעקועים אשר אבדו את צבעם
שרירים אשר התעיפו
מלשאת את המסע הכואב
וברקע מתנגנת מנגינה
כמו תפילה שקטה חרישית

היא
מתבוננת בי בעינייה הגדולות
כאילו מנסה לסדר אותי על מדף
ואינה יודעת שהמשקל לא מתאים
נראה אפילו שהיא מוכנה
לצאת איתי לשדה הקרב
אבל המבט העדין שלה
מגלה

שהיא עייפה לא פחות ממני

גשם התחיל לרדת
והדמעות שלי יבשו

חשבתי עליה
ונרדמתי