היא: אבא, אני יוצאת למסיבה ולא סיימתי להכין שיעורי בית.
אני: את מכעיסה את אבא ואת יודעת בדיוק מה אבא עושה כשאת מכעיסה אותו.
היא: אבל אבא...
אני: אין אבל. לכי לפינה. פנים לקיר. להרים חצאית ולהפשיל תחתונים עד לברכיים.
היא מהפינה: אוווווווף 😒 אבל אבא של נטלי אף פעם לא עושה לה ככה.
ניגש אליה ומלטף את שיערה, מלטף את עורפה, שולח ידיים בינה לבין הקיר.
אני: את רוצה לספר לאבא מדוע הפטמות שלך זקורות?
היא: אבא אתה יודע בדיוק מהן החולשות שלי.
בעוד היא מחזיקה את החצאית הקצרה למעלה, אני מפשיל את תחתוניה למטה ובודקת רטיבות.
אני: קטנטונת שלי, כשנטלי מבקשת סוכריה מאבא שלה, הוא נותן לה חמישה שקלים ושולח אותה למכולת. כשאת מבקשת סוכריה על מקל אבא קורא לך אליו ואת מקבלת את הסוכריה הכי טעימה בעולם.
עכשיו המתיני בשקט. אבא מביא את החגורה שלו. לאחר שאבא יטפל בך ספרי לו האם את רוצה לסיים שיעורי בבית ולקבל סוכריה או לצאת למסיבה עם נטלי.