ברוך הבא לממלכה שלי

הם בכיינים!

חד משמעית בכיינים!!!

עשיתי היום טיפול למישהו שכבר חודשים מבקש שאקבל אותו ושהוא חייב ובלה בלה בלה..

המיטה אצלי מעולם לא שמעה כל כך הרבה יבבות 😂

מודה שזה היה מצחיק ברמה אחרת

וכמובן שלא חסכתי במילים מפרגנות כמו בכיין וכו׳..

אישה מגיעה לטיפול מסיימת וכאילו כלום מרוצה מהתוצאה ואומרת וואלה לא היה נורא בכלל..

הוא?

איזה דרמה אלוהים ״תעצרי תעצרי אני מת!״ 😂😂😂

מודה שהיו מספר רגעים שבהחלט חששתי שאהרוג אותו בעצמי כשהוא זז ברגעים קריטיים..

ממש חבל לי שלא צילמתי את הטיפול שלו

אוליי היה משתדל להיראות יותר ״גבר״

ולפחות לא מייבב לי פה ללא הפסקה..

ולא הוא לא הבכיין הראשון שלי, המוקצן ביותר עד כה זה חד משמעית!

לכתוב אבל אז נזכרתי

עד כמה עייפה ומותשת אני מהיום הזה..

יום מעייף!

תזכירו לי להזכיר לעצמי שטרם נמצאה מודליסטית בסגנון ההרואין שיק

כשהעוזר שלך מחליט להיות חולה קורונה

ואת מבינה שתיאלצי לסחוב בעצמך את המזוודת איפור 

ששוקלת כפול ממך..

למה קורונה?

למה עכשיו?!

ואיך לעזאזל אני אמורה לגרור אותה?

תאחלו לי וליד שלי בהצלחה! 😫

מישהי רוצה להסביר לי מה הלוז עם הדבקות הריסים?!

לא כאילו באמת מה הסיפור עם זה

מעבר לזה שזה נראה לא יפה לא טבעי ומגושם נורא

מה הלוז?!

זה לא כבד? לא עושה לך צל לעיניים?

למה למען השם לעשות את הזוועה הזאת ועוד לשלם עלייה כסף?!

והדובדבן שזה לוקח לפחות שלוש שעות!

מה הפואנטה?

סוף סוף הגעתי להבנה עם עצמי

עד כמה בעצם אני שונאת את הפאקינג חורף

שונאת!

פשוט שונאת!!!

שונאת את המקלחות לוקח לי נצח להתרגל למים ולהגיע לטמפרטורה נעימה.

שונאת את הקור הזה שחודר לעצמות ואת זה שקר לי כ-ל הזמן!

שונאת את המחלות של החורף והצינון הבלתי פוסק.

שונאת את המסיבות בחורף כי הכל סגור ומקומות סגורים עושים לי רע.

שונאת את השלוליות והבוץ שהופך הליכה סתמית ברחוב למשימה בלתי אפשרית (לפחות לא כשאת עם ocd כמו שלי).

שונאת את השמש השקרנית שפשוט משחקת אותה פעילה כשבפועל היא סתם חסרת תועלת.

יש שני דברים בלבד שאני אוהבת בחורף

- שאף פעם לא חם כשעושים סקס וככל שזה ממושך יותר, נעים לך יותר.

- הבגדים אוי.. הפייבוריט שלי הסטייל של החורף
כי אפשר להגיד על החורף שהוא חרא ואני באמת שונאת אותו

אבל הסטייל של החורף זה ה-דבר נקודה!

אז את שולחת לי הודעה כשאת איתו בבר

״את לא מבינה באיזה סטלה אני שיכורה וחרמנית״

ולי את שולחת הודעה ומעדכנת שאת חרמנית?!

רילי?!?!

את איתו בפאקינג בר

הוא יודע שאת שיכורה זה אוליי הזמן לדווח לו 

שגם חרמנית.

שמחתי לעזור!

״מאמי הרבה זמן לא עשית שינוי כמו שאת אוהבת, אוליי תצבעי את השיער למה שהיה לך כשהכרנו,

אבל לא בלונד״

״אבל..הכרת אותי בלונדינית…״

מפה לשם הסברתי לו על ההבדלים בין אומרה לבליאג׳

ופלא ופלא..הוא עדיין לא הבין מה אני רוצה ממנו..

מה שבטוח בלונד לא יהיה פה מותק, לא.

אז אחרי תקופה מאוד מאוד ארוכה שלא עשיתי הפקה מטורפת היה ממש בא לי על אחת..

התגעגעתי לתחושת ההתנתקות הזאת לשקט הזה שיש כשאני מתחילה לעבוד, לריכוז לדיוק לפרטים הקטנים

העבודה שלי זאת התרפיה שלי, זאת האמנות שלי, ואם יש משהו שאני אוהבת זה את ההפקות לקראת פורים שם זו אני שהופכת רעיון למציאות 

ובדיוק הוזמנתי להפקה מטורפת עם בגדי פסטיבל ופטיש טירוף לגמרי טירוף! 

ישר חשבתי על לוקים למודליסטיות 

וכמובן שאמרתי לה שאצטרף ליום הצילומים על מנת לעשות טאצ׳אפים ושינויים שם במקום 

יוצאים לצלם בים המלח בשעה 7:00 בבוקר זה היה התכנון..

אתמול היא מסמסת לי שבמקום 3 מודליסטיות יש 6 ויוצאים במקום ב-7:00 בשעה 3:00

עכשיו ברצינות.. אני את השיט של הפקות מ-3:00 לפנות בוקר עשיתי לפני 10 שנים כבר,

אז היה לי את ההתלהבות של ההתחלה,

ושינה? הייתה לחלשים כי אחרי ההפקה היינו יוצאים לחגוג ולבלות,

אבל זה היה אז..

ואמנם היה לי חשק להפקה גדולה אבל לא בשביל לצאת מהבית  ב-3:00 לפנות בוקר..

כמובן שאמרתי לה בהצלחה ונתראה בהפקה הבאה שכבר דיברנו עליה והיא יותר מתאימה לשעות שלי והצילומים יהיו צילומי לילה,

אנחנו כבר לפני פורים 

סביר להניח שיגיעו המון הצעות להפקות בתקופה הקרובה

וכל כך התגעגעתי לזה 

אני ממש הולכת להנות ✌🏻

בבקשה שהיום הזה יהיה טוב יותר מהבוקר שלו!

התעוררתי באיחור של שעה!!!

בהצלחה לי 🫣

עם אמא שלי

שכבר למעלה משבוע טורחת להתקשר יום יום לבדוק מה איתי..

״***** הכל בסדר איתך?

הכל בסדר עם ****?

את אף פעם לא משתפת מה קורה איתך ואת נראת לא טוב רזית מידיי זה נראה חולני״

״אמא את זוכרת שאני חולה בערך כבר 3 חודשים כל פעם משהו אחר כן?

זה לא נראה חולני אני באמת חולה ולא מרגישה טוב איך את מצפה שאראה?!״

״זה רק זה?

הכל בינכם בסדר?

משהו אחר קורה?״

״הכל בסדר, פשוט תקופה ואני לא בשיא שלי כרגע..״

היא דואגת אני יודעת..

בעיקר אחרי שהיא ראתה אותי בשבוע שעבר חוטפת התקף חרדה לא סימפטי במיוחד אבל לגמריי הגיוני,

וכן יש לי נטייה כזאת שלא לשתף בכלום רק בדיעבד אבל זאת אני,

לא מחפשת אישורים או התייעצויות בוודאי שלא עם אמא שלי שתמיד חושבת הפוך ממני..

תמיד הייתי כזאת וזה לא באמת חדש לאף אחד,

אבל באמת שהכל בסדר מלבד לעובדה שאני פשוט לא מרגישה טוב כי כל מחלות החורף החליטו להידבק בי השנה,

אז אחרי השיחה המהוללת שהייתי אגב דיי בטוחה שהיא הבינה

היא הרימה טלפון לחברה שלי לשאול אותה האם אני נראת לה בסדר

אמא את ממש בשיא שלך!

כאילו אם באמת היה קורה משהו מעבר ולא שיתפתי אותך אשתף אותה?

טוב נו היא לא באמת מכירה אותי, לא באמת..

אבא שלי לעומת זאת קורא אותי נהדר.