חלפה מהר השנה הזאת
אוליי אפילו מהר מידיי..
גיל 32 פאק! זה נשמע זקן אבל לא מרגיש ככה..
וכמו בכל יום הולדת שואלת את עצמי את אותם השאלות
האם אני נמצאת במקום בו חשבתי שאהיה?
האם באמת עשיתי את המקסימום שלי בשנה שחלפה?
מה אני מתכננת לשנה הבאה?
ועוד המון המון מחשבות שאלות וביקורת שלי כלפיי עצמי..
כן אני ביקורתית
אוליי אפילו ביקורתית מידיי אבל כזו אני..
אוליי זו אחת הסיבות ללמה ביקורת מאחרים לא השפיעה עליי מעולם כי אני בטוח עשיתי את זה טוב יותר!
או שאוליי פשוט לא אכפת לי מה חושבים אחרים כי דעתם לא באמת רלוונטית, לא בעיניי לפחות..
האמת שהשנה הזאת הייתה דיי מטורפת כשאני חושבת על זה..
המון התפתחות, עשייה, יעדים שהגעתי אליהם
המון אנשים בדרך שניסו ומנסים לשים לי רגליים
ועוד המון שימשיכו לנסות..
זה רק גורם לי לדחוף חזק יותר,
המון מלחמות והוצאות בלתי צפויות ועיקרון אחד שאיתו הלכתי ואלך תמיד להישאר נאמנה לעצמי,
ובעיקר חלום של ילדה בת 17 שהתחילה כשהייתה לה דרך ומסלול מתוכנן היטב
שכמובן אינו הלך לפי התוכניות ובדרך היו אין ספור חוויות
כאלה טובות וכאלה שפחות
אבל לכל אחת יש את המקום שלה
ולא הייתי מוותרת על אף אחת מהן כי הן עיצבו אותי להיות האישה שאני היום
ואני מאוד אוהבת ומחוברת לאישה שאני היום
ובעיקר? כי השנה הגעתי ליעד אותו הצבתי לעצמי איי שם בגיל 17 זו הייתה בדיוק הנקודה הרחוקה ביותר שראיתי..
עכשיו הגיע הזמן להתחיל לתכנן הלאה מהנקודה הזו
בטוחה שיש לי עוד דרך לעבור
אבל היא לבטח תהיה כבר פשוטה יותר מהנקודה בה אני נמצאת היום,
יעדים חדשים להגשים
אתגרים חדשים
אני לגמריי מוכנה לזה!
השנה בא לי מסיבה, לא מסיבת יום הולדת לא..
אלא אחת טובה כזאת שתגרום לי להפעיל כל שריר ושריר בגוף מריקודים זה בדיוק מה שאני זקוקה לו
חופש, שקט מוזיקה ואווירה..
