סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברוך הבא לממלכה שלי

אין פזמון, תרקדו..
לפני שנתיים. 29 ביוני 2022 בשעה 21:04

תוהה לעצמי מה עושים עם געגוע?

כזה שלא עוזב, לא מניח

הוא שם קיים בך, את יודעת שהוא שם,

אז את מתעלמת,

מדחיקה ומתעלמת כי זה מה שאת מכירה ויודעת,

אבל אז יש רגעים שבהם אין לך את האפשרות להדחיק,

זו יכולה להיות נסיעה ברכב,

שיר או אפילו סתם זיכרון שמעלה חיוך גדול..

ואז מגיעה תחושת החנק

כי לא! אני לא אפול לשם,

אני לא רוצה, או יכולה, פשוט לא..

לא בא לי, לא בא לי להתמודד,

לא בא לי להציף את זה החוצה, נכה ריגשית זוכר?

אני צריכה להדחיק, זה מציל אותי מלהרגיש,

מלחוות מלחשוב עליך..

מציל אותי מלהבין שאתה כבר לא באמת נוכח בעולם שלי,

איך? איך מפסיקים להתגעגע למי שהיה עבורך עולם! 

מי שהבטיח לשמור עלייך תמיד,

מי שדאג שחלילה לא יהיה לי רע או עצוב,

אתה כבר לא פה לשמור עליי, ואתה יודע שאני יודעת לשמור על עצמי.. 

אבל לא בא לי, בא לי שתשמור עליי אתה!

אתה לא פה 

אתה פשוט לא פה..

סנדרה מכשפה קוסמת​(שולטת) - מדהימה כמה כנות להיות פגיעה🤍
לפני שנתיים
Reina N​(שולטת) - תודה יפתי 🤍
לפני שנתיים
משרת בית - רשמתי לך הודעה בפרטי אם תוכלי להסתכל בבקשה
לפני שנתיים
קומנדו מוחי{לא בעסק} - געגוע, הכאב שאנחנו מרגישים
הוא רק הזיכרון שהראש מנסה לייצר לאהבה שהלב שלך מרגיש.
הנשמה שלך נצחית ונקייה,
היא לעולם לא באמת נשרפת..
הכאב, המחשבות, הזכרונות -
הם פרי היצירה של הראש
לנסות ולייצר לך בהווה
את ההרגשה של הלב שלך ב"עבר".
זו רק חסימה חזקה שהראש שלך מפעיל על הלב..
שלא תרגישי..
שלא "תפגעי" לכאורה
שהאגו לא ימות כי הוא לא מסוגל להכיל את כל האהבה והרגש שיש לך בלב.
הלב שלך תמיד מרגיש,
הוא תמיד אוהב, וללא תנאי..
הכאב החד הזה, הירייה בלב..
הם הדרך של המגננות וההגנות למנוע מהלב שלך להיות בתחושה אחת עם ההוויה שלך,
מהפחד להיפגע, הפחד להישרט, "למות" רגשית אם תאפשרי לעצמך רק להיות בתוך ההרגשה,
הלב שלך והנשמה שלך אינסופיים❤️
הכאב והגעגוע הם ברי תוקף, זמניים..חולפים, עוברים..
מביאים איתם את אותם "ימים שחורים"
כאב מזויין
זכרונות
מחשבות
הבלבול
הדמעות
והכל טוב, הכל במקומו.
הכל ליגיטימי.
מותר,
תני לזה לצאת,
להיות,
לעבור,
ללכת כמו שהגיע.
אבל,
שהכאב לא ישכנע אותך,
שאלה החיים, שזו האמת,
שזו פלטת הצבעים שאנחנו חיים דרכה את העולם.
להפך,
תפתחי רגע את הדלת לכאב
תני לו לחיות בך לכמה רגעים שיבקש
שיצעק
שייצא בדמעות
שיהיה נוכח.
אל תנסי להעלים ולקבור את מתנות הלב שלך, הן המעלה הכי גבוהה שיש🙏

משהו שכתבתי פעם בבלוג אולי תתחברי.
לפני שנתיים
Reina N​(שולטת) - כתבת יפה, מתחברת ללא מעט..
לפני שנתיים
BDSM avi​(נשלט) - קודם כל באלי ממש לחבק אותך ולרצות שיהיה לך טוב, שפכת את הלב שלך בכנות מוחלטת.
הדחקה זה מנגנון הגנה שהגוף פועל בכדי שלא נרגיש את הכאב, ובאמת זה עוזר לטווח הקצר כי לטווח הארוך זה רק פוגע, כמו שאת נוכחת להרגיש שעל ידי שהדחקת זה לא באמת עזר לך לחלוטין (לטווח הארוך)
אחד הדרכים זה באמת לשתף מישהו קרוב שאת מרגישה איתו בנח והוא דמות שלא ישפוט אותך ברגעי החולשה שלך, אלא זה מישהו שיכיל ויקבל אותך בכל מצב.
דרך נוספת זה כמו שעשית עכשיו פשוט לכתוב בבלוג זה עוזר, את צריכה להוציא את המשא שיש לך על הלב הוא לא יכול לסחוב כובד לאורך זמן.
והכי חשוב זה לתת מקום לגעגוע אין עניין להתחמק ממנו הרי זה מה שאת מרגישה, וזה מה שהנפש שלך רוצה עכשיו, מאידך לא ליפול עמוק מידי להרגשה הזו ולתחום אותה בזמן, עכשיו נתתי לעצמי מקום לגעגוע אבל עכשיו אני עובדת ומתעסקת בדברים החשובים לי.
זה לא קל זה קשה מנשוא וחשוב להבין שאין דרך קלה להיפטר מגעגוע צריך עבודה עצמית וגם לתת לזמן לרפא.
❤️
לפני שנתיים
Reina N​(שולטת) - יש דברים שעדיף שלא לכתוב עליהם,
לפרוק מידיי פעם זה מספיק..
לפני שנתיים
BDSM avi​(נשלט) - נכון🙏🏻
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י