חוזרת מפגישה הערב ומפתיעות אותי 2 חברות,
האחת רווקה, השניה נשואה כ-15 שנים ואני,
משתפת אותן ביום ההולדת בשבוע הבא, ובזה שחשבתי על קונספט ורעיון שיכול להתאים,
וככה התגלגה השיחה עניין אותן נורא לדעת האם הוא גם משקיע כמוני ״גם הוא ככה עושה לך הפקות?״
אהיה ממש שקרנית אם אגיד שזאת פעם ראשונה ששואלים אותי דבר כזה..
כשעניתי להן שכן, והוא אפילו מתעלה מעל ומעבר למצופה הנשואה אומרת לי
״אין מצב, הוא גבר איפה יש גברים כאלה?״
ואז הסברתי לה שיש, ולא מעט כאלה
למעשה הוא נהנה לעשות את זה עבורי, הוא מכיר אותי כל כך טוב ויודע מה אני אוהבת ומה משמח אותי
ודואג לעשות את יום ההולדת כפי שהוא אמור להיות, עבורי..
ואז היא שואלת אותי
״תספרי לי מה הוא עושה לך איזה הפקות?״
כשהסברתי לה היא אומרת לי אין מצב מה באמת יש גברים כאלה?! איך אני לא מכירה אותם?!
עניתי לה שזה כי היא התחתנה עם צנון..
ואז היא סיפרה על חווית יום ההולדת שלה מהשנה האחרונה
״הוא חזר מהעבודה, הלך לאימון, אני אמרתי לעצמי טוב הוא יחזור ובטח נעשה משהו יחד,
הוא חזר מהאימון התקלח נשכב על הספה, ונרדם..״
אמרתי לה אוקי.. ומה עשית?
״לא עשיתי כלום יצאתי עם חברה ולמחרת אמרתי לו,
הוא הביא לי את זה (מצביעה על צמיד) וממש התנצל״
רק פה אולייייי יבינו אותי!
הסנטה מריה עלתה לי לראש ואמרתי לה את לא באמת העברת את זה הלאה נכון?
זאת אומרת אין סיכוי בעולם שאת לא גרמת לו לדמם כמעט למוות לפני שמחלת לו על כזה דבר..
במובן ונילי כמובן, פה מדוייק יהיה להגיד הפכת אותו לעבד באילוף קשוח!
״מה יכולתי לעשות, למה מה את היית עושה?״
אני? אני מעולם לא הייתי נמצאת בסיטואציה שכזאת,
אני? אני יודעת מה הערך שלי ומה אני שווה,
אני? אני הייתי נותנת לו בעיטה על אכזבה שכזאת,
אני? אני הייתי מקבלת תכשיט וזורקת אותו על הראש שלו, כי מתנות לא קונות אותי, מתנה זה לא אילוץ זה לא מבאס לפנק את האישה שאיתך להיפך, אתה אמור לרצות לפנק אותה כי אתה מעריך אותה, ולא זה לא יקרה כדיי לבקש סליחה כלשהי!
התשובה שלה הייתה ״כשתהיו יחד 15 שנים תדברי איתי״
לא טרחתי לענות, אני יודעת שזה אבוד מראש,
הן בטוחות מאז ומתמיד שאני יהירה שחיה בסרט, למעשה כולם בטוחים,
ואם להיות כנה יש בזה משהו..