אנשים נוטים לחשוב ולטעון שהם אוהבים ומעריכים כנות,
בפועל? הם אוליי יעריכו אותה כשהיא נעימה לאוזן,
אם היא לא נעימה הם לא יעריכו דבר!
אני? אני אישה כנה אפילו כנה מידיי..
אין לי מסננים, אני לא אשקול מילים על מנת לעדן את המציאות,
אם המציאות מעוותת אשקף אותה כפי שהיא,
אני לא כופה את דעותיי על אף אחד/ת
אם לא ישאלו את דעתי אני לא אגיב,
לעיתים אפילו גם כשישאלו את דעתי אבחר שלא להגיב כי אני יודעת מראש שהתשובה לא הולכת למצוא חן בעיניי הצד השני,
אני לא אומרת את דעתי במטרה לפגוע,
אבל אני בהחלט פוגעת בלא מעט מהמקרים,
ולא זה לא הולך להשתנות מהסיבה הפשוטה שאני לא משקרת..
אני אגיד את דעתי כפי שהיא,
בלי ללכת סחור סחור,
בלי לנסות לעדן את המציאות,
בלי להתלקק פשוט ככה חד וחלק,
לפעמים זה מרגיש לאנשים כמו סטירה מצלצלת,
ולפעמים זה גם בהחלט יכול להיות מלווה באחת,
הסביבה הקרובה שלי כבר יודעת שהתשובה שלי לטוב או לרע תמיד תהיה כנה,
לאורך השנים איבדתי המון אנשים קרובים שטענו כי מעריכים את הכנות והאמת שלי,
כמובן עד שזה הגיע אליהם,
חברות קרובות היו נמנעות מלשתף אותי בדברים שהן ידעו מראש שאפסול ואגיד מה דעתי בנושא,
חברה הכי טובה שלי אפילו פחדה לשתף אותי המון פעמים בכל מיני שטויות שהיא ידעה מראש שלא אוהב, ושהתגובה תהיה חריפה ולא נעימה עבורה,
זה רק ממחיש עד כמה אנשים אוהבים לטעון דבר אחד כשבעצם הם רוצים דבר אחר לחלוטין,
אנשים אוהבים ומעריכים כנות כשהיא מחמיאה ומלטפת,
פחות מעריכים אותה כשהיא קשה ונוקבת.
לפחות מנסיוני..