זה בדיוק מה שאני אומרת לעצמי
קחי אוויר, תנשמי..
תשחררי!
ולא, זה לא באמת עובד לי,
אז יורש העצר יהיה בן שנתיים אוטוטו..
והחלטנו שהגיע הזמן שילך לגן, עד כה הוא היה עם מטפלת,
השליטה הייתה לחלוטין אצלנו,
מצלמות ומיקרופון שהיה בו לא מעט שימוש,
הייתה לי גישה, כל הזמן..אפילו בלילה כשהוא ישן יש מצלמה!
איך לעזאזל משחררים?!
לגן, עם כל המקרים המזוויעים ששומעים על בסיס יום יומי כבר,
איך אני הולכת לשרוד את זה שאין לי מושג מה קורה בגן,
אני לא רואה,
אני לא מזהירה,
אני לא מחזקת,
לא עושה כלום כי אני לא רואה כלום!
והמוח שלי שכל מה שהוא מסוגל לחשוב עליו
אלו כל מיני דרכים שונות ומשונות להתעללות עד מוות לגננת שתעז לפגוע בו!
הייתי ב-5 גנים עד כה,
עוד לא רשמתי אותו לאף אחד,
אני בנתיים מחדירה לעצמי את התודעה שבספטמבר הוא יכנס לגן, וארצה או לא אאלץ לשחרר!
עד אז אני אשתדל לנשום..
מי יודע בקצב שלי אוליי לא ישאר מקום בגן עבורו 🤷♀️