ברוך הבא לממלכה שלי

אנשים שנהנים מאירועים משפחתיים

או באופן כללי מאירועים

או ארוחות חג..

אף פעם לא אהבתי חגים כילדה זה היה אפילו מלווה במריבות שאגיע לחג, 

כן לא היה לי כוח להמוניות של אנשים שפוגשים אחת למספר חודשים אף פעם גם לא כילדה..

אירועים? זה נחמד ב-10 הדקות הראשונות בערך

מעבר לזה אין לי באמת סבלנות לכל החיוכים והחיבוקים הדביקים מאנשים שאני לא זוכרת איך קוראים להם,

או לזה שינסו למשוך אותי לרחבת הריקודים למחוא כפיים לחתן כלה

מפתיע שזה חוזר על עצמו כל פעם כאילו לא ידוע מראש שאני לא אקום לרקוד,

זאת לא מסיבה כנסו לפורפורציות..

וזה לא מרגש אותי למה זה אמור לרגש אותי עבורי אין באמת משמעות כלשהי לכל הקישקוש הזה, 

אני חושבת שאם אני אוהבת מישהו והוא אותי אין לי באמת צורך בכל התפאורה והאנשים מסביב, 

בוודאי שלא רבנות או טקס דתי כזה או אחר..

מספיק לי אותו לא זקוקה לשום דבר מעבר לזה לא חגיגות, ולא הצהרות פומביות, 

אני והוא זה לגמרי מספיק..

יש אנשים שממש נלהבים מאירועים

כאילו שזה לא זמן מבוזבז שיכולת לנצל בצורה הרבה יותר טובה כמו לנוח ולקבל עיסוי לכפות הרגליים..

מניחה שכשאת חיה שנים בהשקות ואירועים זו התוצאה

את מגיעה מראה נוכחות ולאחר זמן קצר הולכת..