אני בין כה וכה לא אישה של בוקר
אוהבת את השקט שלי בבוקר
שלא ידברו איתי לפני שהתאפסתי על עצמי
הבוקר גם ככה התחיל לחוץ
יום של קורס צריכה לקחת את הקטן לגן ומשם ישירות לארגונים אחרונים טרם פתיחת היום
בדרך חזרה נכנסת בי מישהי מטומטמת מאוד יש לציין!
כבר הבנתי שלא יודעים לנהוג בכיכר 2 נתיבים בארץ
מה שלא היה ברור זה אם אני על הנתיב הימני לאן את רוצה לעקוף מימין מטומטמת?!
יצאתי מהרכב עשיתי סיבוב ראיתי שהכל בסדר ונסעתי
כמובן שהכל לא היה בסדר לא שמתי לב שכן נגרם נזק
ואני כמובן לא לקחתי פרטים כי מה לי ולסיטואציות האלה בכלל חשבתי שזה בסדר ונסעתי..
הייתי בעיקר בלחץ מהסיטואציה
ואז שיחה איתך בעלי היקר שאתה מרגיע אותי
ואומר לי שאין טעם בעצבים או בבאסה מיותרת
״זה בסך הכל פח נתקן אותו אין טעם להתבאס העיקר הוא שאת בסדר״
וגם כשאני ביקורתית כלפי עצמי שלא טרחתי לקחת פרטים
אתה סבלני אוהב ותומך ומסביר לי מה עליי לעשות להבא אם יקרה
ואני?
כששואלים אותי למה בחרתי דווקא בך ללוות אותי בחיי
זה בדיוק בגלל הדברים האלה אתה מבין?
מעבר לזה שאתה האדם המדהים שאתה, הגבר שאתה, האבא שאתה, השולט שאתה
אתה זו הגירסה הגברית שלי
אילו אני הייתי גבר, הייתי אתה
ואתה יודע שזו המחמאה הכי גדולה שאני יכולה לתת בכל זאת נרקיסיסטית..
וגם את כל זה אתה כבר יודע
סתם היה בי צורך גם לכתוב.
