כל כל הרבה אנשים סביבי שכל כך משתדלים לרצות כל הזמן..
אני רואה את זה בדברים הקטנים
ובהחלט גם בגדולים
יש לי חברה טובה שהתחתנה לא מזמן בגדול?
לא מאמינה גדולה בשום דבר..
ימי כיפור היא לחלוטין הייתה איתנו כחלק מהכופרים שאינם מאמינים ביום הזה והנה עכשיו ברוך השם התחתנה
ומתכננת לשמור נידה כיפור ומה לא..
למה אתם שואלים?
לרצות אותו כי הוא כן מאמין..
לא מבינה את העניין אבל זה שלה ושלו וכן זה יפה מצדה לעשות עבורו משהו גם כשהיא לא מאמינה בו..
כשאני חושבת על זה
אף פעם לא באמת עשיתי שום דבר על מנת לרצות מישהו אחר חוץ מפעם אחת בלבד
הייתי בת 14 ואמא שלי ממש התאכזבה לגלות שאני לא מגיעה בכלל לבית הספר וממוצע הציונים שלי בהתאם,
זו הייתה הפעם היחידה בה עשיתי שינוי הגעתי לבית הספר ושיפרתי את הממוצע בסמסטר שלאחר מכן,
זה לא היה עבורי, זה היה עבורה להסב לה נחת ושם זה נגמר..
לא מאמינה בלרצות אחרים
בלעשות דברים שלא בא לי או שאני לא מאמינה בהם על מנת לשמח אדם אחר
אני חושבת שיש המון דרכים לשמח אחרים לא בהכרח זה אומר שעליי לרצות אותם..
למעשה לא רק שאני לא מרצה אוליי אני אפילו מקשה על הסביבה שלי בכוונה
לדעת שהם שם כי הם בוחרים להיות שם גם אם זה לא בהכרח נוח וקל,
או מתוך סיפוק כזה או אחר
למה?
כי אני חושבת שצריך לזכות להיות חלק מהעולם שלי
כי אני יודעת מה האיכויות שלי,
איזה אדם אני ומה אני מסוגלת להעניק
ולא, זה בהחלט לא מגיע לכל אחד/ת..
אני בוחרת מי האנשים שמגיע להם לקבל קצת ממני
אז כן, אני לא מתפשרת גם בזה,
ואני לא מקלה על אף אחד מהסובבים אותי
אבל הם מקבלים אותי כפי שאני באהבה שלמה
כי הם יודעים היטב שזה חלק ממי שאני
וזה חלק ממה שהופך אותי לכל כך מיוחדת
אני לא כאן להקל לאף אחד על החיים
אבל החיים הופכים ליפים הרבה יותר אם אני חלק מהם
לפחות ככה אומרים..