אני לא נוטה לצעוק כשאני מנהלת שיחה
לא מרימה את הקול כי זה לא חלק מהשיח אותו אני מקיימת בדרך כלל..
אם הרמתי את הקול משמע שהדיון אמוציונלי לי מידיי
הסבירות שזה יקרה היא לא גבוהה במיוחד יש מעט מאוד דברים שיהפכו אותי לאמוציונלית..
והערב הערב לא הרמתי עלייך את הקול
הערב צעקתי
ליטרלי צעקתי עלייך כי כבר דיי!
זה היה עבורי קשה מידיי להכלה
לא יכול להיות שננהל שיחה במשך כשעתיים פאקינג שעתיים
בזמן שלאורך כל השיחה ועוד לפני שבכלל הגעת אליי את כבר הכנת לעצמך רשימה בלתי נגמרת של תירוצים/הסברים!
לא יתכן שאני אשב להסביר לך מה קרה כיצד ובאיזו דרך והדבר היחידי עליו תחשבי זה תירוצים והסבר למה יכול היה להצדיק את זה!
לא יכול להיות שלאורך כל השיחה את רק תחפשי ותשתמשי בהתנהגויות כאלה ואחרות שאת מכירה אצלי ותניחי מייד שפעלתי בדרך מסויימת,
אז צעקתי
כי נמאסו עליי הבדיקות שלך
נמאס לי הניסיונות שלך לתרץ ולהצדיק משהו
נמאס לי מזה שאת תמיד תחפשי איפה אני אשמה
כי איך את אומרת ״את לא אישה קלה בכלל״
נמאס לי לנסות להסביר לך רציונל בעוד שאת מחפשת היכן אני הייתי אוליי לא ברורה מספיק או עצבנית או עם אגו או כל פאקינג דבר אחר שאותו את חושבת
צעקתי כי זה כבר פשוט היה בלתי נסבל הנסיונות שוב ושוב ושוב והשאלות שחוזרות על עצמן
וכשצעקתי משהו פתאום קרה..
לא הבנתי כל הזמן הזה פשוט המתנת שאצעק?
כי זה לא הגיוני לנהל שיח ללא צעקות?
או שזה לא הגיוני שמשהו יכול לכאוב גם אם אין דמעות?
כי זה לא הגיוני שאוליי אין תירוצים/הסברים אלא זה מה שזה כפי שזה, ולא תמיד צריך לחשוב עבור הצד השני?
ולמעשה?!
לא צריך אף פעם לחשוב עבור אף אחד!
אנחנו אנשים בוגרים לעזאזל אם יש למישהו/י משהו לומר הוא יכול לעשות זאת,
ומי שמצפה שיחשבו עבורו או ינסו להבין מה לעזאזל עובר לו בראש/בלב מבלי שישבת להסביר את עצמך
מבלי שישבת והסברת בדיוק מה אתה חושב/מרגיש
ואפילו ארחיק לכת ואומר מבלי שאמרת למה אתה זקוק
אל
פשוט אל תצפה שהצד השני יעשה זאת
כי אף אחד לא ישב לחשוב עבורך, אם יש משהו באים שמים על השולחן ואומרים!
אני מבינה אנחנו שונות
אני מבינה לך יש נטייה תמיד לחפש אשמה בעצמך ולנסות להסביר מדוע הצד השני בסדר תמיד ואת פשוט טעית כי את כזאת שטועה,
מבינה את זה לא מהיום ולא מאתמול
ועדיין
צעקתי עלייך..
לא חושבת שצעקתי עלייך ככה ב-22 שנה שאנחנו מכירות
והאמת?
אם הייתי יודעת שלזה את זקוקה על מנת להתעורר
ולהבין מה מדברים איתך
הייתי עושה זאת הרבה קודם…