המטפלת שלי שאלה אותי מספר שאלות בטיפול האחרון שלנו,
היה חשוב לה לנסות להבין כיצד אם בכלל
נרקיסיזם מתקשר לעולם הבדסמ שלנו,
ניסיתי להסביר לה שאמנם יש המון קווים נרקיסיסטים בלהיות שולט/ת,
אבל שבפועל מי שסובל באמת מההפרעה עצמה זה קרוב לוודאי יהיה הרסני, דורסני, ומערכת יחסים מתעללת,
היא שאלה היכן ההבדל בעצם,
ניסיתי להסביר לה שהגבול הוא דק, דק מאוד,
ששליטה מנטלית יכולה להיות מאוד מסוכנת לנפש אם מבוצעת לא נכון,
ושכשיש קשר שליטה בריא, שני הצדדים נהנים וכל אחד מקבל את מקומו מבחירה ומודעות,
ואז היא שאלה ״אבל סשן יכול לכלול בתוכו גם דמעות ובכי, אני מניחה שזה לא נעים אולי אפילו יגרום לזה שתעצרו בעצם על מנת שהוא לא יסבול״
אז צחקתי את הצחוק היותר מרושע שלי ועניתי לה ״שההיפך הוא הנכון, דמעות זה דבר נהדר! ולמה לא לבכות בעצם הרי בכי זה דבר משחרר״
המבט שהיא נתנה לי בתגובה לזה, פשוט פרייסלס,
מבט של wtf היא אמרה עכשיו?!
ואיך זה לא נרקיסיזם?
ניסיתי להסביר לה שאני סאדיסטית, ואני מעניקה כאב באהבה גדולה למי שמוכן ורוצה לקבל את הכאב הזה,
ניסיתי להסביר לה שבסך הכל זה אולי מזכיר נרקיסיזם, אבל אין את כל הדרמה מסביב,
ואני לא מנסה לשלוט במניפולציות או בדרכים הרסניות בנשלט שלי, אלא שהשליטה היא שלי ממילא,
אני לא כופה אותה, בוודאי שלא מאלצת אותה, היא ניתנה לי במודעות מלאה,
ניסיתי להסביר לה
לא בטוחה שהיא הבינה עד הסוף,
אבל המבט שלה פשוט פרייסלס!
אין מילה אחרת פשוט למבט המזועזע והאבוד הזה.