ברוך הבא לממלכה שלי

היום אני משחררת,

משחררת את הכעס שיצא החוצה,

מותר לי לכעוס,

משחררת את האכזבה, כי מותר לי להרגיש מאוכזבת,

משחררת את הכאב, כי מותר לי לכאוב,

על מה שהיה, מה שאמור היה להיות, ומה שכבר לא,

משחררת את כל התהיות, השאלות הפתוחות, 

וכל מה שלא אקבל עליו תשובה לעולם,

משחררת מכל מה שעשה לי רע, 

וגם ממה שידע לעשות לי גם טוב,

משחררת ממקום בוגר, מבין, ובעיקר מודע,

לזה שרגש זה לא הכל בחיים,

וצריך לדעת לשחרר,

אז אני משחררת, בלב שלם,

ובידיעה שאני לא הולכת לחזור אחורה,

אני אף פעם לא חוזרת אחורה,

משחררת בידיעה, שאתה הולך להישאר ברקע,

ולא כשחקן ראשי,

הצעת לי המון דברים הזויים על מנת שאשאר,

באמת התעלת על עצמך בנושא, 

רק תדע, לא צחקתי כשאמרתי לך,

אני לא אישה נקמנית,

לא אבזבז עליך אנרגיות מיותרות,

העונש שלך? יהיה לצפות מהצד בי מתקדמת, ממשיכה הלאה, וכובשת את כל אותם פסגות עליהם חלמנו יחד,

אמרת לי שאתה יודע,

אני אמנם לא מאמינה לשום מילה שלך,

ועדיין את זה, אני יודעת שאתה יודע,

כפי שאני יודעת שזה גם יכאב.

שחררתי.