ברוך הבא לממלכה שלי

בואו נדבר על זה רגע (וכשאני אומרת בואו הכוונה אל אנוכי ואלי כמובן)..

אני שמנה בנפש,

כן כן, יש דבר כזה שמנה בנפש,

זה אומר שלא בהכרח יהיה לי מקום לאכול את כל מה שאני רוצה…

ועדיין, אני אזמין ולפחות אטעם מהכל 💁🏼‍♀️,

עכשיו יש פה בעיה אתם מבינים?

בעיה!!! 

כי כל דבר שאני מכניסה לפה בתקופה האחרונה גורם לי לכאבים מהגיהנום,

זה לא באמת משנה מה אני יאכל, זה הולך לכאוב בסוף..

עכשיו,

מצד אחד אני חייבת באמת חייבת לאכול כי אחרת לאן אגיע? 

זקוקה לכל קילוגרם,

מהצד השני?

אני עם אופי של שמנה! משמע שבא לי כל כך הרבה דברים טעימים,

כל כך בא לי! והרוב לא ממש….. 

עכשיו חצי נחמה זה כשאני אומרת לעצמי היי שטויות..

שבועיים שלושה של הקפדה בתזונה, ההליקובקטר (הבן של זו**) נעלם, וחוזרים לאכול ולחיות,

רק שהפעם זה לא עובר…

ויקח לזה זמן לעבור, ועוד לא עבר חודש ואני מתחילה להתייאש כבר, ולמה למה הפצע הזה כל כך פאקינג כואב לעזאזל!