נפגשתי עם חברה היום,
אלינו הצטרפה אחת נוספת, התחילה שיחה,
ואז היא שיתפה שהיא עוברת פרידה מזה כחצי שנה,
מאחר ואני באותו המצב הרגיש לה נורא נוח לשתף
שהיא דיי מנותקת ומשתדלת מאוד להסתגל למצב החדש,
אמרתי לה שזה בסדר,
זה בסדר שתרגישי כל מה שאת חווה ומרגישה, תני לזה מקום,
תאפשרי לעצמך,
זה בסדר שיהיה מאוד קשה לשחרר את הילדים,
וזה גם בסדר אם טרם התחלת להנות בזמן שאת בלעדיהם,
הרי בנית בית, זוגיות משפחה וילדים במשך כ-15 שנים, אז מדוע את מצפה להסתגל לזר וללא מוכר כל כך מהר?
תאפשרי לעצמך את הזמן,
זה בסדר שאת מרגישה שאת בעומס מטורף ושאינך מצליחה להתאפס על כל הדברים,
את תמצאי את הדרך,
לבסוף את תמצאי את הדרך שנכונה לך, והכל ישוב למקום שונה אבל נכון עבורך,
המלצתי לה לעת עתה להתרכז פשוט במה שעושה לה טוב ונעים, לא דברים גדולים,
הדברים הקטנים,
זה יכול להיות שיר, ריח, ספורט או כל דבר אחר,
שפשוט גורם לה להרגיש טוב יותר,
למצוא את הדבר הקטן הזה, ולהתחיל ממנו את הבוקר בכל יום,
היא שאלה לשלי,
אמרתי לה קפה הבוקר שלי, עם המוזיקה שאני אוהבת, הריחות שאני אוהבת, וכעת גם משפט מוטיבציה לכל יום.
לכל אחד מאיתנו יש את הדברים הקטנים האלה,
היא רק צריכה למצוא..
הפינה המהממת שלי.