נו את אוהבת שהוא לקח את האופי שלך? היא שואלת אותי על הקטן שלי,
אמרתי לה שכן, באמת? היא שאלה,
עניתי שכן, שאמנם עבורי זה מאתגר כאמא, אבל אני שקטה בפנים כי יודעת שתהיה לו מסוגלות להתמודד היטב עם דברים,
ושהוא יהיה מסודר בחיים,
כמו שאת מסודרת? היא שאלה בטון מזלזל,
כן, והרבה יותר ממני,
לא ריאלית, היא אמרה את נשמעת לי לא ריאלית,
כאילו את חיה בעולם מדומיין,
לי… שאני הכי ריאלית שיש,
חיה במציאות מדומיינת,
לי, שערה לכל המתרחש מסביב ונלחמת להמשיך קדימה,
את זוכרת את השיחה שעשינו אצלי בחנות לפני 7 שנים?
זוכרת..
זוכרת מה אמרתי לך? היא שאלה
זוכרת, היא פשוט אמרה כל כך הרבה דברים מהסוג שצורב לך את הנשמה כך שאיך לעזאזל אפשר לשכוח?
ואז היא פשוט הביטה בי, וחזרה על המשפט האחרון שאמרה לי,
לאחר ששאלתי אותה האם היא חושבת שיש בי גם דברים טובים,
היא ענתה לי אז ״הידיים שלך, וגם איתן את לא עושה כלום״
חזרה על אותו המשפט, נוסח טיפה שונה עכשיו זה היה הידיים שלך ואת לא עושה כלום מבזבזת את הכישרון שלך, אותו הדבר היום,
אמרתי לה שלדעתי היא לא מעריכה אותי,
אמרה שזה לא שייך להערכה,
לא התווכחתי, מה הטעם? מה זה יועיל או ישנה?
אני כבר מזמן הפסקתי לחפש את האישורים שלה,
אני יודעת מי אני,
אני יודעת מה היכולות שלי,
אני יודעת מה המסוגלות שלי,
כפי שאני יודעת, שכל פרט ופרט, וכל דבר ודבר ממה שטרחתי לשבת, ולתכנן,
אני איישם, כל פרט ופרט,
וגם אם בדרך יהיו כשלונות, אכזבות, דברים בלתי צפויים,
לא אתייאש, כי אני יודעת שאגיע לכל אותם הדברים,
זה רק עניין של זמן, תוכנית נכונה, דרך ועבודה קשה,
ואמנם היא חושבת שאני עצלנית, אבל אני ממש לא,
ואני לא כאן להוכיח לה או לאף אחד אחר שום דבר,
מלבד לעצמי,
והרי כבר השגתי וכבר בניתי את עצמי,
ואני? אני יודעת שזה בידיים שלי ושלי בלבד,
כפי שאני יודעת שאיישם הכל,
כפי שאני גם יודעת שאז שוב אשמע את המילים אני גאה בך ממנה, כפי ששמעתי לראשונה לא לפני כל כך הרבה זמן,
כששאלתי במה היא ענתה לי כי את בנית את עצמך, את הקריירה שלך,
אני רואה איך את מצליחה,
לא הבנתי להיכן זה נעלם פתאום כל הגאווה הזאת,
זה גם לא כל כך משנה,
הייתי מופתעת אז,
פחות מופתעת עכשיו,
זה פשוט מותנה זה הכל, תוכיחי לי שאת שווה,
הכל תלוי בלהוכיח,
ואני? לא כאן להוכיח, או להתווכח, או לשנות את דעתך יותר,
אני כאן, עבור עצמי, עבור הילד שלי,
ועבור המטרות שלי בחיים.
כשהייתי ילדה, לא היה אף אחד שהאמין בי, אף אחד מסביב להגיד לי כמה טובה ומוצלחת אני יכולה להיות, להיפך, דאגו להוריד אותי, ולספר לי כמה לא אצליח ולא יצא ממני שום דבר, מלבד לאישה יפה כמובן, נתון מולד אין ממש מה לעשות איתו,
היום? אני לא זקוקה לאף אחד עבור זה, יש לי את עצמי להזכיר לעצמי, שאני מדהימה בדיוק כפי שאני, ואת עצמי להאמין בעצמי, וביכולות שלי שעד כה לא איכזבו,
ומכאן? יש לי רק לאן לעלות.
מצחיק לגלות שגם אז לא שונה מהיום
לא השתנה שום דבר כשזה נוגע אלייה 👇🏻
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=97883&postid=640558
