ברוך הבא לממלכה שלי

יש לך יום הולדת היום,

יום הולדת נוסף שאתה לא כאן,

ואני? אני עדיין כועסת,

אולי אפילו היום יותר מתמיד,

כועסת עליך שלא נזהרת,

כועסת על העולם שזה מה שקרה,

כועסת על המשפחה כי כולם ידעו מי ואיך אתה,

כועסת שאף אחד מאיתנו לא היה מסוגל לעצור אותך,

כועסת בעיקר על עצמי כי אתה כל כך פאקינג חסר לי,

והלב שלי לא מצליח באמת להכיל את החיסרון הזה שלך,

כועסת עליך כל כך, 

כי אתה לא כאן עבורי, 

כולם מסביב אומרים לי ״את, את יודעת מה היית עבורו,

את יודעת שאותך הוא הכי אהב, שהיה לו אהבה אחרת אלייך, אף אחד לא מתקרב אלייך״ ואני?

אני יודעת מה הייתי עבורו,

ואני יודעת מה הוא היה עבורי,

ואני יודעת שהכעס הזה כנראה לא יחלוף לעולם,

או לפחות לא כל עוד זה המצב,

לא ככה, יש גבול וזה… האכזריות של זה בלתי נתפסת בעיניי,

כי אני יודעת מה היית עבורי, ואני יודעת מה לעולם לא היית מוכן להיות,

אז יש לך יום הולדת היום,

ואני אמנם עדיין כועסת, אבל אוהבת תמיד, ואפילו יותר מתמיד,

אתה חסר לי,

יום הולדת שמח,

אוהבת תמיד, אחותך.