אמא שלי
אמא שלי היא אישה מאוד מיוחדת
אישה חזקה נלחמת
לא מוותרת לעצמה
בטח שלא לנו הילדים שלה
היא ביקורתית ושיפוטית מאוד
אמא שלי היא נכה רגשית
היא לא מחבקת
היא לא מנשקת
היא לא אומרת שהיא אוהבת
טוב חוץ מפעם פעמיים שהיא שתתה קצת
להבדיל מאמהות אחרות
אמא שלי אף פעם לא דאגה להרים לי את הבטחון
להפך היא תמיד הקטינה אותי
תמיד ראתה בי רק את הדברים השליליים שיש בי
וחלק היא צודקת ובחלק לא
אבל זו דעתה ואין טעם להתוכח כי זה פשוט לא יעזור
רק דעתה קובעת
המון פעמים בחיים אמרו לי שאנחנו מאוד דומות באופי אני ואמא שלי
אני פחות מסכימה עם זה
אמנם אני גם אדם מאוד ביקורתי שיפוטי ודעתן
אבל בדרך כלל זה יותר כלפי עצמי ופחות כלפי הסביבה
אמא שלי היא אמא שלי ואני מאוד אוהבת אותה
אני יודעת שהיא אדם טוב אפילו טוב מאוד
אבל היום הבנתי סופית שהיא לא מכירה אותי
אני והיא מעולם לא הצלחנו לנהל שיחה נורמאלית
זה אף פעם לא נגמר טוב שתינו דעתניות
ועקשניות היא טוענת שלדבר איתי זה כמו לדבר עם הקיר
ואני מהצד שלי חושבת בדיוק את אותו הדבר
אז היום ניסיתי לנהל איתה שיחה בנוגע למשהו מאוד חשוב ורגיש שמתרחש
וכמובן שלא ציפיתי לחיבוק,תמיכה או משהו בסגנון
אבל לפחות חשבתי שאוכל להסביר לה מה בדיוק קורה מנקודת המבט שלי
אז זה לא עבד
אפילו לא היה קרוב ללעבוד
כי כרגיל היא לא איפשרה לי לדבר
והתחילה לשטוף אותי בכמה אני אף פעם לא אגיע לשום מקום
בכמה שאני לא עושה עם עצמי שום דבר
בכמה שאני מרוכזת מעצמי ולא אכפת לי מהסביבה
כמה ההחלטות שאני עושה בחיים שלי לא נכונות
כמה אני לא בסדר
כמה אני חיה באיזשהו סרט עם אובר הביטחון העצמי שלי
וכמה וכמה וכמה
(סשן השפלות מישהו, משהו??)
אז כשכבר הגיע השלב שהיא איפשרה לי לדבר
כמובן אחרי ששפכה עליי כל מה שהיא חושבת
פשוט שתקתי לא הצלחתי להוציא כלום
לא מה אני חושבת לא מה אני מרגישה
ובטח לא את מה שרציתי לדבר איתה עליו
הדבר היחידי שאמרתי לה זה
שהיא האדם היחידי בחיים שלי שחושב בצורה הזו עליי
והיא ענתה לי שאמא זו אמא ואמא תמיד צודקת
אז עניתי לה שהיא אמא אין ספק
אבל היא לא מכירה אותי
אף פעם היא לא הכירה
היא לא יודעת עליי כלום ושום דבר
ולפני שהלכתי שאלתי רק שאלה אחת
את חושבת שיש בי גם דברים טובים בכלל?
והיא ענתה שהיא כבר אמרה לי שכן הידיים שלי וגם איתן אני לא באמת עושה שום דבר
אז פשוט קמתי והלכתי מודה ומתוודה
הייתי בטוחה שאני חסינה אחרי כל כך הרבה שנים
מסתבר שלא
להבא לפחות למדתי שאין טעם מראש!