החיים על פי קאלי

הלילה לא ישנתי.הייתי ערה וכך יצא שבסביבות 4 וחצי התחלתי שיחת ועידה במסנג'ר עם חבר חדש ונילי לגמרי.
השיחה קלחה לה.הוא היה בכיף שלו ואני,מעוכה מתחת לשמיכה,עם האוזניות 144 שלי.
בשעה 5:30 עישנתי את הסיגריה האחרונה שנותרה בבית,כולל מחבואים לעת הצורך. אבל עדיין היה חשוך מדי וקרררר מכדי לצאת מהבית.
החלטתי להתאפק,מה קרה... אז אני לא אעשן כמה שעות.
רצה הגורל ולא הרבה אחר כך,החבר החדש,היה צריך לקום מהמחשב לאיזה רבע שעה.בדיוק הזמן לקפוץ למכולת בקצה הרחוב לקנות סיגריות.אולי גם לחמניה.
בלי הרבה מחשבה,נעלתי את נעלי הבית האדומות שלי,נשארתי עם הטרנינג הירוק שלי,ולבשתי ג'קט פליז בצבע כחול עם פס שחור.
יצאתי לרחוב,ואני מגלה לתדהמתי,שהעולם שוקק בשעה כזו גם ברחוב השקט שלי.
אנשים הלכו לכל מיני מקומות,הסתכלתי בשעון של הסלולרי,השעה 7 בבוקר,לא כל כך מוקדם לבוקר,לא כזה מאוחר כדי לא להתפלא על כמות האנשים.

במצב אחר הייתי עולה הבייתה להחליף בגדים מהבושה,אבל אמרתי לעצמי "פאק,השעה 7 בבוקר,בן אדם צריך סיגריות",המשכתי ללכת,גוררת אחרי את הנעלי בית ברעש מעצבן על המדרכה ,כאילו לא מספיק אני "צועקת" על הבוקר עם הפ'יגמה אני גם עושה רעש...

נכנסתי למכולת,נעמדתי יפה ומחוייכת בפני המוכר "תביא לי NEXT כחול רגיל,בעתם...תביא פקט", כולי סובלנית ממתינה שהדתי מאחורי הדלפק יתחיל לזוז מהקופה לכיוון הסיגריות,נעמדת לידי בחורה רזה,סקסית,מאופרת ומצוחצחת, בוחנת אותי מלמטה עד לראש {לשיער שכמובן לא טרחתי לסרק,רק להעביר אצבעות},עשתה מעין מבט של "WHAT THE FUCK אני חושבת לעצמי שככה הרשתי לעצמי לצאת מהבית אפילו כדי לקנות סיגריות".

למען הסר ספק,אם לא הייתי במצב רוח מרומם,הייתי עונה לה על המבט שלא טרחה להסתיר " בוקר טוב,אני קאלי,מלכת העולם שמרשה לעצמה להסתובב בפ'יגמה ב 7 בבוקר,בלי לדפוק חשבון לאף אחד ובטח שלא לך".

אבל התאפקתי,הייתי מחוייכת ולא במצב רוח להתעסק איתה בכלל,חזרתי לי הבייתה מהמכולת עם סיגריות וכמה שאלות ותובנות.

*זה בסדר לצאת מהבית בפ'יגמה ב 7 בבוקר.
*זה בסדר לשמור מדי פעם על איפוק תגובות,לא עושה אותי פחות טובה
*שלעולם אי אפשר לדעת מי מסתתר מאחורי הפ'יגמה והשיער הסתור.
* והכי חשוב- תמיד לדאוג שיהיו לי סיגריות להעביר את הלילה.

זהו,אני אלך להתקלח ולהתחיל את היום באופן רשמי,נראה לי שיש כבר מים חמים. יום טוב ומלא תובנות לכולנו.

[b]