סִימְבְּיוֹזָה

אני רוצה שתתפוס אותי חזק
תפסק את כולי
תקשור אותי אליך
תחדור אליי ואל תוך נבכי נשמתי
אתן לך אותי במתנה
אתמסר אליך בחיוך
ואתה רק תגביר את הקצב
חזק יותר חזק
אני אוהבת להתפתל מהכאב שלך
גונחת ומתייסרת
בוא נעשה פה סרט
אתה הבמאי ואני הכוכבת
תמשיך בכאב
אני אמשיך לחייך לך לאישור
ובשריטות תכתוב לי בלב
"המקום שמור"!

"אנשים הולכים אחריו והוא ממשיך לנדוד
כל אחד חוטף נתח וכולם רוצים עוד
לגעת לרגע, להיאחז לעולם
והוא איש גדול, יש מספיק לכולם"

אז למה את בוכה ?

אם היית מסכים איתי, שנינו היינו טועים.

אחרי הכל מה יותר חשוב מה אגיד עליך או האם אני מבטאת את השם שלך נכון ?

מה שהולך פה : )

אל תתרגשי יותר מדי שלא ישמע את הטון הגבוה והמצחיק שיש לך כשאת לא שולטת בשמחה שלך.
אל תתחברי יותר מדי שלא יגלה כמה משעמם לך בעולם.
אל תחייכי יותר מדי את לא מהסוג שבא בקלות.
ואל,  אל תתאהבי.
בעצם, את יודעת מה?
ס'עמק
תני את כולך, הסחפי עם הרגע

תרגישי עמוק.
תני לצחוק לשטוף אותך, התבשמי באהבה שאת יונקת ממנו.
אל תפחדי, חיים פעם אחת
אל תפחדי.
תאהבי, מעמקי הוויתך.
קראי לו בשמו, הוא אוהב כשאת אומרת במיוחד כשאת גומרת.
עד שיתרסק לך הלב, עד שלא ישאר לך אוויר.
עד שהוא יבין שהבבואה הצלולה ביותר שלו, נשקפת מעינייך.
עד שהוא יאהב אותך בחזרה
וזה יהיה מאוחר מדי
את כבר לא תהיי שם.
כי ככה זה,
קווים מקבילים כמו קווים מתנגשים, לעולם לא יסיימו באותה נקודה.
אל תפחדי. אתם יוצרים זכרונות עכשיו.
תמיד תוכלי להאשים את סינדרלה שגנבה לך את הסיפור.

כל הנשלטות כאן עצובות ??? 

(או לפחות ככה זה נראה בפוסטים שלכן...)

#מצ"ב שיר של שישי צהריים

 Love it or leave it you got to belive it....

אם נדמה לך
שתוכל לעצור אותי
אם נראה לך
שיש כפתור
שמכבה אותי
כל כולי
הר געש מתפרץ
אני מטורפת יותר
מכל דמיון מגלומני שלך.

הרגשתי אישה,
כמו שקיבלתי כוחות מיוחדים וזה אף פעם לא נגמר.
המיניות שלי שהייתה תמיד קיימת עלתה לגבהים וככל שהיה יותר קשוח ואלים רתחתי כמו הר געש אני מרגישה איך אני זורקת אש ומחכה להתפוצצות ,לשיא.
יש רגעים שאני כל כך למעלה שאני מביטה לכולם בעיניים החולמניות שלי שבתוכם וודאי מתקיים איזה סשן מטורף.
פעם מישהי אמרה לי משהו ממש מטומטם 'גבר משכיח גבר' שטויות את אף פעם לא שוכחת פשוט תחושה חדשה הרבה יותר חזקה מזכרון ישן
לא הכל סובב סביב סקס אבל זה משהו שאני חושבת עליו רוב הזמן

לכי תסבירי איך זה שדווקא כשאת מבקשת שהוא יקשור אותך את מרגישה הכי חופשיה בעולם.

תלשתי את הפתקים הלבנים.
מעל קיר החוקים.
מבית יוצר זכרונות הנקבה-זכר.
מלוכלכים בדמי הטהור-הטמא.
משורבט מעליהם בדיו שחור.
מילים שנגמרות עם "ה"
ומתחילות עם כוכביות.
מילה נרדפת לנקבה.

למשל אם העזת להתאהב
להתנשק בלהט.

להזדיין חזק.
לרקוד לאור לילה ולהתפשט
לכבוד השקט
הפנימי והרעש החיצוני.
אם העזת לנעול עקבים.
להתהדר בשמלה נשית.
לתת לשיערך לצייר את קיעורי גבך.
תמיד וכמעט תמיד תקבלי פתק
עם מילה שמתחילה עם כוכביות
ונגמרת עם "ה".

גם אם את צנועה שקוראת תהילים.
איאת קוראן או את הבשורה לפי יוחנן.
מכוסה מראשך ועד כפות רגלייך.
דואגת ללכת בצורה פחות נשית.
מדברת בלחש מחייכת בלחש.
על אותו קיר חוקים את תמצאי
את אותו הפתק בדיוק.
עם מילה שמתחילה עם כוכביות
ונגמרת עם "ה".

את חייה ונושמת
או שאת קבורה מתחת לאדמה.
את אמא, אחות, בת, נכדה.
או סתם מאהבת ששרוייה בתוך רומן.
את בת זוג, חברה, ידידה.
או סתם פלרטטנית שנסחפת עם כולם.
את אף פעם לא תצאי חייבת
לקיר הלבן!
הוא תמיד חייב לכנות אותך
באותה מילה, שמתחילה עם כוכביות
ונגמרת עם "ה"!

אז מה הפואנטה?
ולמה לחיות בבגדים שלא הולמים
את האישיות שלך, החלומות הגדולים.
תצטרפי אלי, תתלשי את הפתקים.
תצבעי את הלבן הבוהק המעצבן בדם.
תהיי מי שאת, איך שאת.
תצחקי, תתאהבי, תרקדי, תצמחי.
ותעניקי לעולם מילה אחת
שנרדפת לאצבע השלישית