אבל אף אחד לא הבחין ואפילו אני לא הצלחתי לראות.
ברשותך אנצור את הרגע, אנסה לתאר אותו במילים.
הריח שלך כמו הנוכחות שלך מורגש מקילומטרים ואני כמו ציידת שמחפשת אחר הטרף נעה לעברך עד למקום שבו אני קופאת ב 'point' מיידי.
העיניים שלך סורקות אותי כמו רנטגן, החיוך הזדוני שלך בשילוב המבט החודר מצליח להביך אותי והנשימה הגדולה שאני לוקחת לפני שאני צוללת לתוך הכאב.
אתה לוחש לי באוזן והלחישות שלך מחלחלות לתוך נבכי נשמתי נשמעות חזק יותר מכל צעקה הכוס נרטב מכל לחישה מכל הצלפה
אני נבהלת ומחזיקה את עצמי חזק רק לא להישבר
אוחזת כל כך חזק שהמקל נשבר לפניי.
ברגע הזה גל גדול של הודיה והתרגשות מציף אותי ונשבר על סלע ליבי,
הרגליים שלי נופלות לתוך שלולית ענקית של סקרנות והרמוניה.
אתה מוביל ומציב אותי אל מול המראה,
אני שותקת נחנקת ולא מביטה.
"תרימי את הראש M -מה את רואה?'
אני מסתכלת אבל לא מבינה
מי אני בכלל? ומה פה קרה?
מי זאת בראי ומה היא רוצה?
אני נראית לי מוכרת אבל גם זרה
נראית שבורה אבל גם שלמה
מדוייקת מלוטשת כלבה ומלכה
אוהבת כואבת קשוחה ורכה
מחוספסת עדינה רעבה וכמהה
מוארת שבוייה וכבויה באפלה
תמימה ויודעת, מסתירה ומגלה.
תרימי את הראש M מה קרה?
לא יודעת, גם אני מתפלאה.
מה יוצא פה דרכי?
אור שבא ונעלם
אני אוהבת פוחדת אני גם וגם.
מה שהיה כאן לא עונה לשום הגדרה
זה כל כך מוחשי אבל גם חסר צורה.
אז מה אני רואה?
לא ברור לי הפעם, אבל זה די ברור לך
אז קח תשחק כי זה לגמרי שלך.