שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

איבוד

לפני 7 שנים. 2 במרץ 2017 בשעה 4:14

ורציתי בלילה הזה להטיח בך שאלות כמו גשם ניתך על מדרכה בעיר רחוקה ואחרת ולסנן בלעג חורץ את כל המשפטים הכי מכאיבים רציתי לנסר אותי ממך או אותך ממני ולבנות מחדש כך שיהיה אפשר לנשום פה! רציתי לקחת רסיס מהראי השבור שאנחנו ולקרוע את בשרי לגזרים ולקרוע גם אותך לקרוע את החיים האלה ממני וממך ולתפור מחדש כמו שצריך בלי לטעות שוב רציתי לשחות אוקיינוס וליפול בשארית כוחותי לסף ביתך להניח עצמי לפניך על מגש של כסף ושרק תרצה בי עוד גם ככה רציתי לכתוב לך מילים מכאיבות וצורמות וצורבות לא כדי להכאיב לך אלא כדי שתדע עד כמה אני רוצה להיות שם באור בהיתר בים בקול רם וצלול ומותר זה לעולם לא יפסיק לכאוב ככה אני יודעת הזמן לא מרפא הוא רק מוסיף עוד שכבה עוד גילוי עוד פלא שאי אפשר לטעום כרותת ידיים להושיט לגעת להתגעגע למשהו שמעולם לא היה קיים בשבילי. רציתי אותך הלילה נורא. 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י