לפני 7 שנים. 10 במרץ 2017 בשעה 15:19
פתאום. זכרון. זה מתקיף. אני מותקפת.
קיץ ישראלי במלוא דביקותו. מרפסת. עציצים. פרחים. יד על מותן. סוף.
וזה מתרחק ממני. בבהלה כמו להתעורר מחלום נובטת בי הבנה שכל יד שנוגעת בי ככה על מותן מוחקת לי קצת זיכרון של היד ההיא והמרפסת והקיץ.
משהו נפרם בי.