איבוד

לפני חודשים אמרתי שאעלם והנה. 

הצלקת עדיין כל כך עדינה, שקופה ושברירית

רעידת האדמה טרם שקטה, מדי פעם עוד נופלת אבן מהחומה אל התהום בשדה הקרב שהיה ליבי 

אבל זה כבר פחות שורט לי עכשיו

עוד לא שחיתי את כל הים בדרך חזרה אבל אני פחות פוחדת ויותר נושמת. 

תודה למי שהעז לבוא לאיבוד בשביל לקחת אותי משם. 

בשקט, מתפללת לא לפגוש אותי שוב, אותי שהלכה לאיבוד.

והנשיקה שהלכה לאיבוד? אני עוד אמצא אותה. זה קרוב.