לפני 6 שנים. 21 בפברואר 2018 בשעה 22:32
וצרחתי את השם שלך באלם. ואחר כך בכי מתייפח כזה בלי קול. עלי ועליך ועל מה שקרה. ועל כל הימים האלה. איך הלכת לי כל כך פתאום ואני עוד לא.
מקלפת אותך ממני. ואם פעם תהיה שוב. אל המקום שהייתי בו איתך. עטופה מוגנת נחלמת חולמת אהובה פגומה ומושלמת. לא, לא יכול היה להיות אחרת.
אם אתה אולי קורא את זה תדע שאני בסדר.
סגור לתגובות.