לפני 6 שנים. 1 במרץ 2018 בשעה 15:53
ממרחק, כוסאמא של העולם הזה, הניתוח האנליטי שלך נשמע לי מאשים. אותי. כמה רציתי שתחזור. לשמוע אותך. אבל לא ככה.
אולי רצית שאחכה כמו הפצע הפתוח שאני. הפצע שהתחלתי לפתוח מולך. אני לא מאשימה לא יכול היה להיות אחרת. חובשת פצעיי במסתור ועוטה שריון ישן. אולי בחיים אחרים. מתגעגעת.