לפני 6 שנים. 2 במאי 2018 בשעה 20:51
אנשים בשולי החיים. או שלא במקומם. או שאולי השוליים אינם במקומם. או שהחיים לא. החיים בטוח לא.
שמעתי היום על אדם שהתאבד. בקפיצה מגשר. ומהנהנים ומדברים בשקט ואומרים שזה נורא מפתיע ואיך בנאדם יכול לקום יום אחד וככה ושחייב היה להיות שם משהו. ואיש אחד במרפסת סיפר לי על הטירוף שבעינים. לרגע אחד כמעט סיפרתי לו על כל אותן הפעמים. הגשרים. הבניניים. המרפסות . שולי הכביש.
ואומרים עוד. ועוד אומרים. שבנאדם לא יכול להיות עד כדי כך במצוקה בלי שיראו עליו. ובכן, רבותיי. בואו וראו.
הייתי רוצה להרחיב את השוליים. או לסמן אותם באופן אחר. להעיז לעשות עוד צעד.
אני אמשיך לכתוב עד שידממו האצבעות
