שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

איבוד

לפני 6 שנים. 1 ביוני 2018 בשעה 13:07

והרווח הבלתי קיים בין קטיפת שפתיה הוא כמו השסע בין לחיי אפרסק וכשהיא מתרכזת הוא מתהדק לפס חד כמו הירח ביום הראשון של החודש כשכל התקוות עוד נושמות בלילה כשאני יכולה לנגוע בך והוא טומן בתוכו מתיקות של עסיס ועוקץ של בוסר וטעם של ידיעה וחדות של להב וחלל תשוקות ופרא. ופלא. 

משתאה למולך. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י