שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

איבוד

לפני 5 שנים. 6 בדצמבר 2018 בשעה 13:37

לא. הכל לא בסדר. 

 

את היית במיטה ובעיניך אני הייתי ישנה. החזקת את הטלפון וענית לאיזה מייל בעל חשיבות בינונית ואני הייתי ערה. הכל בסדר? 

 

בּוּם. דז׳ה ווּ. כאב חד מפסיקה לנשום. 

 

אני הייתי במיטה ובעיני הוא היה ישן. החזקתי את הטלפון כאילו חיי תלויים בו ועניתי לגבר אחר בארץ רחוקה שנקראת בית ושיקרתי ושיקרתי ושיקרתי והוא היה ער. ושאל. הכל בסדר. 

שום דבר אז לא היה בסדר. אני צריכה לקבל אוסקר על המשחק המזויף שלי אז במיטה ההיא. כן, הכל בסדר אני מתכתבת עם חברה. ופחד וכעס וחושך והכל קורס ודמעות ובדידות. וכאב. 

היום אני יודעת שיש צלקות שלא יגלידו. רק אל תשאלו אם הכל בסדר. 

 

 

 

(אני יודעת שלא, אהובה. ועדיין יש רגעים שזה חוזר אלי כמו סיוט. רק תחזיקי חזק ואל תעזבי, טוב?) 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י