לפני 17 שנים. 22 באוקטובר 2006 בשעה 8:03
כמעיין הנובע ממני..
כנהר גועש בנשמתי..
כאדים מבעבעים ורותחים..
כקיטור נישאים ונוסקים....
כממטרה מסתובבת המרווה כל עלה ואדמה..
כגשם ורוח הסוערים בכל חלקה טובה..
כ מים חיים הנגרים ממפל שוצף....
כך דמי מפעפע ... בוער... וקוצף..
כגלי הים הנישאים ברוח..
נשמתי ...לעולם לא תשב לנח....
