It's just a ride

הייתי אומר לך תישרפי בגיהנום,

אבל אני לא רוצה לראות אותך יותר אף פעם.

אעאעאא אני מת אני משתגע!

ישר כשאני רואה כפות רגליים פאק זה תוקף אותי מבפנים

ורגשות כל כך מטריפות מציפות אותי יואוו אני משתגע..!

אני מרגיש את התחושה הפסיכית הזאת שמרגישים ברכבת הרים, 

בירידה החדה למטה כל הבטן פתאום מתקשה ויש לחץ מטורף! 

בוווללל ! 

פאק! 

מטורף על רגליים! מטורף!!

מאז ומעולם תמיד הרגשתי נורא אאוטסיידר,

תמיד הייתי שונה מכולם, חושב אחרת.

דברים שמרגשים את כולם חולפים לידי כמו עלים ברוח..

באותה מידה יש גם דברים שמרגשים אותי, ואנשים אחרים לא מצליחים להבין למה.

בעבר זה היה המקור הכי גדול לחוסר הביטחון שלי.

בתקופה האחרונה אני ממש מרגיש שעליתי על הדרך הנכונה,

אני עדיין לא יודע מה הדרך! 

אין לי מושג מה הולך לקרות ואין לי מושג איזה צעדים אנקוט בכל סיטואציה!

לצערי אין לי מצפן לחיים, עוד יהיו בפניי כל כך הרבה פניות וצמתים, מה אעשה??

אני ללא ספק הולך לאיבוד אבל מתקרב יותר ויותר למצוא את עצמי!

הכיוון שלי מרגיש נכון..!

וואלה, אפילו אם תשאלו מה הכיוון אני לא אדע לענות לכם!

אבל הנפש שלי שקטה יותר, רגועה יותר, אני מרגיש שאני מתקדם, משתפר מיום ליום, מרגע לרגע..

אני ממש נסחף אחרי עצמי ואני באמת מאמין שהזרם האישי שלי יוביל אותי אל הדרך הנכונה.

כיום,

השוני שלי, הייחודיות שלי, זווית הראייה שלי והגישה שלי לגבי העולם..

אותם דברים ששמרו עליי כל כך נמוך ועלוב במשך כל כך הרבה שנים,

זה ללא ספק מקור האנרגיה הכי עצום שלי היום.

מקור לגאווה, מקור לכוח..!

אני מרגיש עוצמתי!

אבל כשאתה חי כל כך הרבה שנים בחוסר ביטחון, חלק מההתנהגות האופיינית נטמעת בך.

אני לא נוטה לצאת הרבה, ואני דיי ביישן בסביבת אנשים שאני לא מכיר.

אבל כשאני מרגיש בנוח עם מישהו מספיק כדי להיות אני...

כדאי שישים חגורת בטיחות כי זו הולכת להיות חתיכת נסיעה משוגעת!

אני לא מחפש מישהי שפשוט אוכל להושיט לה את כל הכוח שלי על מגש של כסף.

אני לא רוצה שפשוט תבוא מישהי ויאללה קחי את השליטה שלי את המלכה שלי עכשיו.

אני אדם שהשליטה העצמית מאוד חשובה לו בכל הרובדים בחיים, 

אני לא יכול פשוט לשחרר אותה ולתת לה ללכת

לא משנה לי מתי, לא משנה לי איפה, או באיזה סיטואציה

בטח ובטח שלא לחלק אותה למישהי שתעשה בי כרצונה.

אני רוצה מישהי שתוכל לשאוב ממני את השליטה, 

מישהי כל כך עוצמתית שפשוט תתלוש אותי מהשורשים

אפילו ללא מאמץ, תשבה אותי בקסמיה

אני רוצה מישהי שאני לא אוכל להתנגד לה

להרגיש חסר אונים בפני האישיות שלה

וגם אם ארצה לשמור על שליטה,

אני פשוט לא אצליח לעמוד בפניה.

כי פאק... איך אני יכול לסרב לאישה כזאת?

התאהבתי בה.

כל כך הרבה זמן ישבתי והבהרתי לעצמי כמה שזה אסור לקרות,

לא משנה מה, אסור לי להתאהב בה, אל תפתח שום רגש, שום דבר, זה לא יגמר טוב!

ההפך, זה יגמר ברע, זה יהרוס הכל, זה לא יעשה טוב לאף אחד מהצדדים!

אבל התאהבתי בה.

זה פשוט קרה. התעוררתי בוקר אחד, ראיתי אותה מולי, ופשוט ידעתי... זה נגמר.

אם הצלחתי להכחיש עד אותו הרגע - שם זה נגמר.

אין יותר לאן לברוח או להלחם בזה.

מצידי לקום וללכת, לא לחזור לעולם, אני בטוח שהיא תבין.

אבל הצעד הבא שלנו לא תלוי בי לבד, אנחנו הרי שותפים במובן מסוים.

סיפרתי לה מיד וזה הרגיש כל כך טוב להגיד את זה, גם היא שמחה לשמוע, 

היא אמרה שזה גורם לה להרגיש ממש נחשקת שאפילו אני פיתחתי כלפיה רגשות,

כי דיברנו על זה נצח שלם שאסור לנו להתאהב לעולם, שזה יהיה קשר הרסני ומסוכן לשני הצדדים,

ולמרות כל מה שדיברנו עליו כנגד כל הסיכויים... התאהבתי בה.

איזה אסון...

אני זוכר את הפעם הראשונה שהתיישבתי על הברכיים לרגליה..

חסר מילים, פשוט בוהה, מתרשם מיופיה, מתפעל מהשלמות שלה.. 

בדיוק באותו הרגע, שהגיע ממש באופן אקראי ולא מבוים, ללא בקשה וללא רצון מודע, 

ללא מודעות למה שקורה פשוט התייצבנו בטעות אל תוך סצנה של שליטה, היא שכבה על המיטה ואני שרוע לרגליה, על הברכיים.

זה קרה בכזאת טבעיות כאילו העולם התערב וניסה לדחוף אותנו לזה, כאילו נועדנו לזה, וזה מה שתמיד היה אמור לקרות.

קלטנו את זה ביחד, את המקריות האקראית הזו שהובילה אותנו לסיטואציה הזאת בלי שנתכוון לכך, וממש חייכנו אחד אל השניה.

משום מקום היא פתאום דפקה לי בעיטה נורא אימפולסיבית ישר לאשכים, והשאירה שם את כף הרגל שלה, ממשיכה להסתכל עליי, ממשיכה לחייך, לא זזה, קצת ממששת, בוחנת, היה נראה שהיא מרוצה ממה שקרה.

אני לא ראיתי את זה בא, היא מעולם לא בעטה בי ככה בצורה כזאת, בטח ובטח שלא מיששה אותי, אף פעם לא קרה בינינו שום דבר מיני, גם אם היו פעמים שממש רציתי יכלתי רק לחלום על זה, אני נכנסתי לפרנדזון לפני המון שנים וידעתי את זה, אבל הרגשתי שאני לא יכול ללכת ממנה לא משנה מה, ממש כאילו אני כבול אליה נפשית, בגלל זה תמיד נשארתי, ואז הבנתי גם למה..

חטפתי את הבעיטה כמו שצריך, כאב לי בטירוף אבל בגלל שהמצב היה כל כך רגיש וחדש לי, נכנסתי להלם שזה קרה עכשיו, לא הבנתי, מה בדיוק קורה עכשיו? אז פשוט לא זזתי, כאב לי בצורה מטורפת אבל לא יכלתי לזוז, לא יכלתי לעשות שום דבר חוץ מלהסתכל עליה.. מחייכת אליי... פאק החיוך הזה יכול לגרום לי לעשות הכל..

אחרי כמה שניות היא קלטה שנכנסתי למצב של אופוריה, הייתי מהופנט, לא ידעתי מה זה שמאל ומה זה ימין, לא זכרתי איך קוראים לי,

היא פשוט יישרה את הרגל השניה שלה, והושיטה את כף הרגל מול הפרצוף שלי, מהבעיטה ועד אותו הרגע החיים שלי היו מושלמים, לא הייתי צריך ולא רציתי לחשוב על שום דבר אחר, לא עלה דבר במוחי, לא לזוז, לא להסיט מבט, לא לנשום, כלום. פשוט להתפעל מהשלמות שלה מחייכת אליי עושה בי כרצונה.. לא היו לי דאגות על הראש, הרגשתי חופשי ומאושר. 

היא התחילה למתוח ולשחק עם כף הרגל שלה מול הפרצוף שלי, והרגשתי דחף כל כך עצום להסתכל על זה, אבל פאק החיוך שלה כל כך מדהים, המבט הזה שמעולם לא ראיתי בחיי, איך אני יכול להסיט את המבט? אני לעולם לא אצליח לא משנה כמה אני רוצה להסתכל על הכף רגל שמנסה בכוח לגרות אותי ולמשוך אותי בזמן שהשניה עדיין לוחצת לי על הזין, כל מה שאכפת לי זה החיוך הזה, המבט, השלמות שלה..

היא הבינה מהר מאוד שאני אבוד בתוך הרגע, ולבד אני לא אצליח למצוא את הדרך. "אל תסתכל עליי, תעשה את מה שאתה רוצה לעשות".

היא ידעה בדיוק מה אני רוצה לעשות, לא כל כך קשה לנחש כשנוזל ממני כל כך הרבה ריר ששמתי אליו לב רק אחרי שהתעוררתי מהפנים החלומיות שלה.. הרגשתי רעב כמו חיה פראית שלא אכלה שבוע, אבל זה היה רעב שהיה כל כך חדש לי, מעולם לא הרגשתי ככה לפני, מעולם לא ידעתי שאני יכול להמשך לאישה בצורה כזאת, מעולם לא ידעתי שאני יכול להמשך לכפות רגליים בצורה כזאת, כאילו פאק מה? מה הולך כאן??

הסתכלתי על כף הרגל שלה שהסתובבה והתמתחה והתפתלה אל מול עיניי במרחק של ממש 2 סנטימטר ולא יותר, וגל של תשוקה עטף אותי, העיניים שלי נעצמו שני הידיים שלי ישר נגעו וליטפו אותה לכל אורך הרגל, התחלתי לנשק את כף הרגל שלה כאילו היא נתנה לי חיים, כאילו זה הדבר היחיד שחשוב כרגע בעולם, כאילו הנשמה שלי תלויה בזה, הרגשתי שהשליטה העצמית שלי הפקירה אותי לבד, המוח שלי עזב אותי מזמן וזה רק אני שם, אני והתשוקה שלי, יצור חסר מוח, חסר מחשבות ורצונות, אבל התשוקה שלי הייתה כל כך אגרסיבית, הרגשתי כאילו החיים שלי תלויים בזה, התחלתי ללקק את כף הרגל שלה ופשוט התחלתי לדמוע מרוב אושר, אשכרה פאקינג זלגו לי דמעות מרוב שהתרגשתי, הלב שלי דפק כל כך חזק שזה ממש הפחיד אותי, אבל לא היה לי אכפת, לא עניין אותי כלום, מצידי שהייתי מת באותו רגע שם.. אבל לא יכלתי לעצור... לא רציתי לעצור... 

לא אמרתי מילה, לא עצרתי לרגע, בקושי היה לי זמן לנשום, הרגשתי בשלב מסויים שאני לא יכול יותר אבל לא עצרתי, זה היה דבר כל כך חדש לי ופחדתי שלא אוכל לחוש את זה שוב, זה רגש שמעולם לא הרגשתי קודם לכן, נתתי את כל מה שיש בי, עד שכבר נרדמתי על הרצפה הקרה בחורף ככה איך שאני, לבוש בתחתונים אחרי מקלחת, עם רגל אחת שלה על הזין שלי, ורגל שניה בתוך הפה כשהידיים שלי מחבקות את שני רגליה...

מאותו רגע הבנתי שזהו זה.. אני נרקומן והיא הסם שלי ופאק אני לא יודע איך אני יוכל לשרוד בלי לקבל עוד מנה

אני בכלל אקבל עוד אחת? זה היה משהו חד פעמי?? זה יחזור על עצמו??? 

זו הייתה הפעם הראשונה שבאמת הרגשתי מה זה לסגוד לאישה.. 

זו הרגשה שאין שניה לה..

פאק.