בגן חיות הטרף

כמה חודשים לאחר שבחרנו בהמתת חסד לכלבנו הקשיש והאהוב, אימצנו כלבה צעירה, חצי גורה.

ההתחלות קשות, מעולם לא היה לנו גור/ה.

כשכולנו בבית הכלבה תוססת, מלאת אנרגיה, קופצת עלינו, על המיטות, על השיש, נושכת נשיכות גורה מכאיבות, גונבת ולועסת בגדים, נעליים, כבלים, מה שבא.

אבל כשהיא לבד בבית או כשאני עובד מהבית, לבד בשקט שלי,  היא מלאכית, מנמנמת במיטה שלה כמו פנסיונרית.

מלאכה קשה מצפה לנו באילוף הסוררת.

התגברתי על מות הכלב הקשיש האהוב, אבל לעיתים בלילה, אחרי שכולם הולכים לישון ויש שקט מופתי, אני חושב עליו, לא בכאב, אבל בגעגוע, איפה הוא נמצא? האם יש לו חברים? איך היה לפגוש את המשפחה שלו? ומבקש ממנו שיעזור לנו עם דור ההמשך שלו כי העסק הזה מאתגר לנו.

מציאות ממרקטפלייס בפייס.

מלכה מוכרת מכבש.

מה עושים עם זה???

כשהכלוב הוא האתר החביב עלייך ופוט פטיש הוא תשוקה שלך, ראיתי את התמונה וחשבתי,  האם המדגדג הוא האדם הממוצע שבבוקר מקיש על נודניק בשעון המעורר ורוצה להרוויח כמה דקות חסד ?

או, או, שזה הסיכוי של האחד למיליון שזה האחד שתשוקתו לכבול/לדגדג כפות רגליים מזיעות ?

What are the odds??

מאמין שהמציאות שלהם שגרתית ואפורה מזו, אבל היי, 

תנו לי לחיות בפנטזיה שלי שיש אנשים שקמים ליום כזה כל יום !!

לא רגיל לפתוח ת'לב, אבל אנסה:

בימים האחרונים החלטנו להרדים את כלבנו האהוב, קשיש חביב שהשנה האחרונה כבר הייתה לו קשה ולנו מכמירת לב.

הימים החל מיום הזמנת התור להרדמה ועד ליום עצמו היו קשים מנשוא, יותר קשים מההמתנה לאירוע התקיפה הגדול של איראן וחיזבאללה.

ביומיים הראשונים היה עצב גדול וגעגוע גדול ומשקולת שרבצה על בית החזה, אבל ביום השלישי קרה מהפך,  העצב הפך להקלה ונשאר געגוע קטן.

החיים המשיכו וחזרו למסלולם וזה מרגיש מהר מדי, כאילו שכחנו.

יש לי ביקורת כלפי עצמי למה הוא אינו חסר לי כמו שציפיתי, למה איני כואב יותר את הפרידה?

ותשובה לזאת, אין לי

מה מוכרים שם? גרביים, תחתונים, סקס קינקי?

הלכתי מסביב, אבל היה סגור...

כשחיים ומשחקים במשחקי שליטה, יש עניין לראות הצגה על זה ? תנו את השנקל שלכם

במבט ראשון זה נראה כמו ריהוט מאחד המרתפים שאנו סובבים בהם.

ואני מחפש להבין איך קושרים את הקורבן כדי להספינק אותו

ואז מגלה שזה לא...

מערכה ראשונה

אשתי אישרה, הערב אהיה נשלט של מכרה דומיננטית

מערכה שנייה

ערב קיץ חמים ומחרמן, אוסף אותה מביתה, נושק לכף היד הרכה, שתי טבעות, צמיד זהב שמתגלץ' מפרק היד  ולק בורדו כהה, פותח לה את הדלת

מערכה שלישית

יצאנו למסעדה, מזמינה לעצמה, 'הוא יסתפק בכוס מים'

כפות רגליים רחבות ורכות נחות על המפשעה שלי מתחת לשולחן, הזקפה קשה וכך גם האישה

אני נטרף מתשוקה, לא ידעתי שאפשר ככה, הקרבה הפיזית לאישה דומיננטית שמחליטה עבורי ומעגל הקסם שנסגר באזור חלציי.

אני מוכן לכבוש חצי עולם עבור הזכות להיות לידה.

מערכה רביעית

בבית שלה, רק אנחנו, בעלה בסוד העניין

עירום וחשוף מולה

קערת מים מוצבת לכבודי בפינת החדר, אני נמס מהמחווה הקטנה הזו

על השולחן הנמוך נפגשים שלושה חברים טובים שיצאו מהמגירה בחדר ארונות : מחבט לישבן, מצבטי פטמה כסופים ו- 12 סמ של סיליקון קשיח, מחליפים חוויות מאירועי עבר וקובעים בירה לשבוע הבא

מתמסר לה, כואב לי, אנחות הכאב שלי והעונג שלה מהן מזינות זו את זה ומבעירות בה אש שרק הלשון הרעבתנית שלי מצליחה לכבות בעודה יושבת על פניי

מערכה חמישית

מסבנים במקלחת אחד את השנייה במים חמימים

מערכה שישית

יושבים לסיידר קריר של קיץ

מגע קל, ליטוף, נשיקה ואאוט אוף דה בלו סקס ונילי לגמרי, כאילו מעולם לא ידענו בדסמ

מערכה שביעית

איך נגמלים?

בעקבות הצלחת עונה 7 'בואו לאכול איתי',

חשבתי על כמה רעיונות נוספים שיכולים לעניין:

בואו לשרת אותי'

בואו להלקות אותי'

'בואו לקשור אותי'

'בואו לנקות אצלי'

כולל מתחרים, ניקוד, לכלוכים וטינופים לפי חוקי הפורמט