הגיגי ביבים

הוא הדבר שאסור לי לבקש.

המקום הכי טבעי, הכי בית, הכי נכון, מתחת לסוליית נעלך, בין פלחי ישבנך, תחת אשכיך, בחיבור שבין כתפך לבין צווארך, תחת כף ידך העצומה והחמה, בין זרועותיך הארוכות, תחת מרותך, תחת גדולתך, תחת רוממותך, מול קודש הקודשים. שלך, אלי. שלך.

וזאת אסור לי לבקש. לא עוד.

מר לי, אלי. מר.