הגיגי ביבים

לפעמים נדמה לי כי אני לא צריכה יותר, שהייעוד היחיד שלי הוא לשרתך. לפעמים אני מפנטזת על להיות שפחתך בצורה מוחלטת, אני שלך, חיי שלך. רואה את עצמי קשורה בשלשלאות בפינת הבית, מחכה לך שתשוב מהעבודה. כלי המזון והמים? כולם לידי. איתי. בתוך הכלוב. בעצם. אתה לא תשאיר לי מזון. אתה תשאיר לי מים. אני צריכה לרזות, אתה אומר. ושם גם יהיו השירותים שלי. כמו כלבה מסריחה ומושתנת. בשובך ההדרי אני אקרקר סביבך כמו כלבלבה מאוהבת ומעריצה ואלקק את נעליך, לאחר מכן גם את בהונותיך. אנוק אותן בתאווה. רואה את עצמי יושבת תחתיך, משמשת לך להדום בשעה שאתה נח מתלאות היום על הספה. אני אפתח פי רק על מנת לבלוע את איברך היפה, לבלוע את רוקך הטעים, לשתות את השתן שלך ואת הזיעה שלך ואת הדם שלך. אני אוציא לשון מענגת ואשוטט באוזניך, אטייל על איברך ואחקור את ישבנך. אלקק בתאווה, כי כך כלבלבות טובות עושות. וכך הכי נכון והכי טוב. תשעבד אותי, תצעצע אותי, תבטל אותי, אדוני.