עבורה

מתבונן בה,

משוחחת בנייד,

משלבת רגליה, אחת על השניה,

מענענת את כף רגלה השמאלית,

סנדליה יפות וסקסיות,

כפות רגליה מטופחות ומטריפות חושיי,

כה הייתי רוצה לרבוץ לרגליה,

לנשק כפותיה,

תוך כדי שיחת העבודה שלה,

אבל...

היא לא מורה לי על כך,

לא בקולה,

אפילו לא במבטה,

אין לה ענין בזה...

חבל...

זו אישתי...

לכן, אינה גבירתי...

ואת ?!

בלילה,

מזדקרות כל המחשבות האפלות,

הכי אינטימיות,

הכי מגרות,

הראש עף למחוזות רחוקים,

עמוקים,

נמוכים,

אבל...כה מענגים...

אילו ימים, 

מעצימים,

מעצבים,

כה חבל שאין לי אותך,

לחלוק עמך,

הטלטלות שחווה.

מצד אחד חיזוקים ומחמאות לרוב,

מצד שני...

אין את מי להעריץ.. 

אילו ימים, 

מעצימים,

מעצבים,

כה חבל שאין לי אותך,

לחלוק עמך,

הטלטלות שחווה.

מצד אחד חיזוקים ומחמאות לרוב,

מצד שני...

אין את מי להעריץ.. 

קם במיטה לא שלי,

בחדר לא שלי,

אך תמיד זוכר מי אני,

ולכן, לפני יציאתי,

תמיד זוכר לעטות המסיכה,

לשחק המשחק,

גבר, אסרטיבי, בעל נוכחות,

כל זאת עד שאת תגיעי,

תמשכי בחוט,

המסיכה תיפרם,

ותעצבי אותי להנאתך...

שהיא הנאתי ומניעה אותי.

בא לי כל כך,

להוריד המסיכה,

להוריד החליפה, 

להתיר העניבה,

ולהיות אני הפנימי...

להיות קטן לידך,

למלא מבוקשך,

אבל את.. אינך..

אז מה הטעם ?!

איזה יום מתיש עבר עלי,

אבל הותיר בי מלא אנדרנלין,

ומחר יום מאתגר,

ובכל זאת נכנס לפה,

אולי מכאן תצמח הישועה,

תמצא הגבירה...

עומד מאחורי מישהי בתור,

כמובן, היא עם כפכפים,

אני בוחן כפות רגליה,

לפתע רואה אותה מצלמת אותן,

ומעלה לאינסטגרם...

כ"כ צפוי שזה יקרה מולי...

יש כאלו שהם "נכים ריגשית",

מתקשים להביע רגשותיהם,

ואני, גם כמוהם, "נכה ריגשית",

רק מהצד השני,

בניגוד למראה, לחזות, להתנהגות שלי,

הקשוחה והאליטיסטית, יש שיאמרו אף...מתנשאת,

בתוך תוכי אני רגשן ו- רגיש (מידי !), 

בעיה בעולמנו הציני...

* שבוע טוב (א)נשים, מקווה לא לפלוט שטויות בהרצאות

מתרחשת אצלי,

כאשר אני גורם עונג לגבירתי,

זה יכול להיות כל דבר, לאו דווקא בהיבט המיני,

העיקר שאני חש שהגבירה מרוצה ממני,

זה העונג העילאי...עבורי.

* חייב לצאת מכאן...מנסח שקף אחד למצגת של הרצאתי...ונכנס לכאן...
  בסוף...שלא אדבר שטויות מול כולם :)