ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 7 שנים. 9 ביוני 2017 בשעה 19:26

אמרו לי שאני דומה לשחקן קולנוע,

אבל אני סתם חי בסרט,

אולם, מצפה לשחקנית הראשית,

לשחק לצידה...עבורה..

מן משאת נפש סוטה שכזו..

לפני 7 שנים. 9 ביוני 2017 בשעה 12:02

אז עוד מעט נכנס לנו לחדר,

כמו בחיים, בטח בחדרי חדרים,

היא יודעת הכללים,

היא ניהנית מהם,

היא יודעת שביננו...אני הוא השולט.

כמה שרציתי לתת לה המושכות (והשוט),

אבל זה לא היא,

את זה שנינו יודעים [ גם אתם, קוראי הנאמנים 😄 ].

היא בכלל טוענת שלמרות שרוצה שולטת, אני הוא השולט....

ולכן, כאשר נכנס לחדר,

לקראת עונג שבת,

אני אשב על המיטה,

אתבונן בה,

והיא ישר תדע,

הגיעה תורה,

היא תתפשט לאיטה,

תרד על 4,

תרים ותבליט ישבנה המטריף,

ואני,

אני בו תחילה אתבונן, הוא כה מחרמן,

אח"כ אלטף,

וכן, גם אכה בו, היא תכאב עבורי,

ואפילו תתגרה...


ההמשך יבוא...

 

 

לפני 7 שנים. 9 ביוני 2017 בשעה 10:04

אני לא עומד בזה,

הטרנד החדש,

נשים המצלמות כפות רגליהן,

בפייס...באינסטגרם..

מוקף בהן מכל עבר...

דיי...תמשכנה...

לפני 7 שנים. 9 ביוני 2017 בשעה 6:42

איזה כייף להם,

אותם אלו שיצאו מהארון,

שלא עושים חשבון,

מתי אני אצא מהמרתף,

מקום אפל, חשוך,

שם אני כה גלמוד.

 

מסתכל עליהם, תוהה מה איתי...

לפני 7 שנים. 8 ביוני 2017 בשעה 20:36

יש נחת,

לא ממה שמתרחש, או יותר נכון - לא מתרחש, לגביי, באתר,

אבל, מחוצה לו,

אני זוכה להערכה,

זה כייף לפתע לקבל הודעה בפייס,

ממישהי,

שקיבלה המלצה עלי,

ורוצה לשכור את שירותיי, שאסייע לה.

אז זה קצת ממתיק הגלולה,

קצת הופך הלימון ללימונדה,

אך אני עדיין ממתין לה (כך)...לגבירה...

 

לפני 7 שנים. 8 ביוני 2017 בשעה 19:31

איזה שבוע מתיש עבר עלי,

מצד שני,

איזה מרענן היה אם הגבירה היתה בסביבה,

לבוא "לנוח" תחתיה,

למלא הוראותיה,

זה כה מקל,

זה כה נכון,

אבל זה רק חלום...

  

לפני 7 שנים. 8 ביוני 2017 בשעה 7:04

טוב, לא ממש,

רק שחררתי העניבה...

אני משוחרר מידי :)

לפני 7 שנים. 7 ביוני 2017 בשעה 19:18

במרכזי צער בעלי חיים,

ישנם מלא כלבים החשים לא רצויים,

נמצאים בכלובים,

וחשים דחויים,

מידי פעם מגיעים אנשים,

בודקים, בוחנים ואם לוקחים,

זה את הצעירים, היפים, החיוניים,

וכך תמיד ישארו שם,

הפחות רצויים...

כמו שם,

כך גם כאן,

כך זה בעולם...

 

ואני...מרכין ראשי ומקבל את הדין...

כל שנותר...לכתוב...

לפני 7 שנים. 7 ביוני 2017 בשעה 13:39

חש כה משוחרר,

עם קולר על הצוואר...

אך עדין צריך אותך,

להעניק לך הרצועה,

עימה תוליכי אותי...בדרכך...

לפני 7 שנים. 7 ביוני 2017 בשעה 10:25

למצוא את האחת (אצל אחרים/ות, זה את האחד),

זה כה מורכב,

ההתאמה מתחילה בראש,

אח"כ כמובן בחזות,

והיא אמורה להמשיך ב...

ריחות,

טעמים,

הדרך אל האושר רצופה ורוויה במכשולים,

באכזבות,

אבל שזה זה...

אין דבר שישווה לזה.

 

* מהרהר במה שהיה...מקווה שעוד יהיה...