ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 7 שנים. 11 באפריל 2017 בשעה 9:38

רואה אותן מסתובבות,

מעלות תמונות,

עם קולר מעוצב לצווארן הענוג,

הן (לפחות רובן) לא ממש מיחסות לקולר שלצווארן משמעות מעבר לקישוט,

ואני,

מקנא באלו שכן,

אלו שכן בסצינה ויכולות ליהנות מהיותן מקולרות [ תרתי משמע ].

 

* תחושותיו של כלב עזוב...

לפני 7 שנים. 11 באפריל 2017 בשעה 6:42

אני קם בבוקר,

חג, איזו תחושה נעימה,

ואז, אני נזכר,

איזה באסה...

אני בן חורין :)

איך הייתי רוצה למצוא אותך,

להתרוצץ עבורך,

לראותך ניהנית, מסופקת מיציר ידיך.

אוי...אני כזה פנטזיונר...

לפני 7 שנים. 10 באפריל 2017 בשעה 12:27

כולם שולחים ברכות בכל אפיקי התקשורת,

מאחלים בריאות, אושר וכו' וכו',

ואני, ברוך השם, סביר, לא מלין,

רק דבר אחד נוסף, קטן וחשוב,

אאחל לעצמי,

שאת...אותי תראי,

שאת...בי תחפצי,

אז זה יהיה גם שלם וגם...מושלם :)

 

מאחל לכם חג שמח, הרבה בריאות, הנאה ושגשימו שאיפותיכם/ן,

וכן...הרבה אהבת חינם :)

לפני 7 שנים. 9 באפריל 2017 בשעה 7:21

ערב חג החירות,

למזלי אני בעל חירות לבחור כיצד את חיי לחיות,

אז כלפי כל העולם אני שולט,

מתנהג כך, נראה כך,

אבל, איתך,

רוצה ליהנות מהיותי נשלט,

להיות נתון לפיקוחך,

להיות נתון למרותך,

זו הנתינה הכי אמיתית,

כאשר אני מחליט להעניק לך את עצמי,

את אישיותי, מחשבותיי, כמיהותיי,

זו החירות שלי,

מקווה שתעריכי אותה,

ותהני מהיותי שלך.

 

 

לפני 7 שנים. 8 באפריל 2017 בשעה 17:59

אם עוד אחד מאחל לך חג שמח,

ועל הדרך מאחל לי גם - "יציאה מעבדות לחירות",

אני מוציא את השוט שלי ומצליף בו.

כן, אני יודע גם להצליף :)


מה אתם נכנסים לי לחיים הפרטיים,

תהיה חופשי,

לא רוצה,

רוצה להיות במצב של עבדות :)

 

לך תסביר זאת לעולם המשמים שם בחוץ....

 

ככה רוצה...

לפני 7 שנים. 8 באפריל 2017 בשעה 12:29

נסעתי קצת לים,

לנקות הראש, לנוח, להירגע,

מחנה הרכב,

ואז הן עוברות,

צמד תיכוניסטיות חטובות,

ואז מסתכלות עלי, על רכבי,

אולי הסדר היה הפוך :)

ואחת אומרת לי - "יש לך רכב יפה, אתה יודע ?",

ברור שיודע, אחרת לא היה שלי 😄 [ שמח שיש בנות המבינות כבר מגיל צעיר ברכבים 😄 ]

מחייך אליהן בחזרה, 

וחושב לעצמי,

הן בגיל בתי,

ולא, בטוחני שבתי לא מפלרטטת כך בכלל, ובטח לא - עם מי שיכול להיות אביה...

לפני 7 שנים. 8 באפריל 2017 בשעה 6:37

שאני נמשך מינית לגבירה,

שאני אוהב את מה שיש בראשה,

שאני מתחבר אליה, לנימי נפשה,

אני עושה הכל עבורה,

כל דבר, שיהיה ההזוי ביותר,

עבורי הוא ציווי שיש למלאו,

ולכן אין טעם להתפשר...

זכורה לי סצינה שחוויתי עימה,

כאשר היינו בחורשה "שלנו",

היא ציוותה עלי להתפשט,

ענדה הקולר לצווארי,

חיברה אליו הרצועה,

הורידה אותי ממרומי הג'יפ שלי לאדמה הקשה,

הזחילה אותי עד לעץ,

שם קשרה אותי,

הניחה לי קערת מים,

חפנה את אשכיי,

ולחשה לי באוזן שהיא סומכת עלי ומאמינה בי [ אלו משפטים שמטריפים אותי...],

ליקקתי ככלב את כפות רגליה הענוגות, כה רציתי שתשאר עימי,

אבל...היא התרחקה ממני,

חזרה לה לג'יפ שלי (!), התישבה על כסאה,

הציתה לעצמה סיגריה,

וכך התבוננה ביציר כפיה,

בי.

האם אפשר לעשות דבר שכזה עם גבירה שאינך מעריכה ?!

האם אפשר לעשות זאת עם גבירה שאין לך כלפי משיכה ?!

לגביי התשובה ברורה,

ולכן, בקשר שכזה, אין מקום להתפשר...

לפני 7 שנים. 7 באפריל 2017 בשעה 11:27

זו תחושת החמצה גדולה,

כאשר יש בי הרצון, היכולת, המוטיבציה,

לתת, לשרת ולפנק,

אבל אין על מי ו- למי,

את כל זה להעניק ולתת...

כמו סיר מבעבע שמגיע לרתיחה,

ואם אין מי שיסגור הגז,

או יווסת את הלחצים,

התכולה תגלוש,

והסיר יעכל ויישרף,

לא חבל ?! :)

לפני 7 שנים. 6 באפריל 2017 בשעה 4:56

ניחוח האביב עולה באפי,

ואני,

ככלבלב המזהה ריחות,

רוצה להריח את ריח גבירתי,

החל מכפות רגליה,

ועבור דרך מקומותיה הכי אינטימיים,

עם בוא האביב והלבלוב שבחוץ,

מי יתן ו"אתחדש" עם גבירה,

שתמצא בי את מבוקשה.

לפני 7 שנים. 5 באפריל 2017 בשעה 5:46

אני כ"כ עסוק בימים אלו,

עוד מעט סופשבוע,

ומיד אחריו החג,

וכולם רוצים להיפגש עימי,

ובין לבין הרמות של כוסיות,

ועם זאת, אני בתוך עולמי,

לא שוכח לרגע את מטרתי,

למצוא אותך,

הגבירה הנעלמה,

הרוצה וניהנית לחוות את השליטה,

שתרצה בי להיות לה לעזר(ה).

אני עדיין שומר על אופטימיות זעירה (וזהירה),

מקווה שאת כאן...אני כבר מוכן