בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עבורה

רחשי ליבי לפקודתה
לפני 7 שנים. 7 באפריל 2017 בשעה 11:27

זו תחושת החמצה גדולה,

כאשר יש בי הרצון, היכולת, המוטיבציה,

לתת, לשרת ולפנק,

אבל אין על מי ו- למי,

את כל זה להעניק ולתת...

כמו סיר מבעבע שמגיע לרתיחה,

ואם אין מי שיסגור הגז,

או יווסת את הלחצים,

התכולה תגלוש,

והסיר יעכל ויישרף,

לא חבל ?! :)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י