עבורה

קם, בוקר חדש,

מחשבות ישנות,

תהיות, כמיהות,

ורק רוצה להיות,

עבורך, למענך, לשירותך.

היום שאלו אותי חברי בפייס למה התחפשתי,

עניתי, כמו שאתם כבר יודעים,

שאני כל השנה בתחפושת,

ובפורים החלטתי להוריד "המסכה",

ויותר מזה,

אם באמת הייתי רוצה להתחפש,

זה לא היה מתקבל...בסבר פנים יפות :)

אם כבר טיזיניג - אז עד הסוף :)

היה הרבה מלל,

שאלות, למה רצית להתחפש ? נו, תגלה... [ כה צפוי 😄 ],

בחיים לא היו מנחשים...

אני לא יורד...אין מי שתורידני :)

אבל הסוד ירד עימי למצולות :)

את תגיעי,

תתבונני בי,

אני אבין,

ארד על ברכיי,

אזחל אליך,

אתן את צווארי,

ואת תשימי עליו קולרך,

וכך אדע...אני כלבך.

ממתין לך...

"איזו מן שלווה, ולא עושים שום דבר",

אז עושים הרבה, נוסעים, מבלים, 

אבל את...

כה חסרה לי,

דמותך, היותך, 

אפילו אם אינך לידי,

הידיעה שאת אי-שם, ואני שלך,

חסרה לי...

רואה כתבה על ילדים עם הפרעות קשב,

כ"כ מזדהה עימם,

אני בגילי המופלג,

רק לפני כמה שנים הובחנתי כאחד עם הפרעת קשב.

כן, רק אחרי שסיימתי 3 תארים קשים.

הוריי אף פעם לא הבינו למה אני לא מסוגל לשבת שעות וללמוד,

ימים ולילות של תסכולים,

כן, גם חטפתי מכות.

למזלי הצלחתי גם עם הקוצים בתחת

אולי אם הייתי מאובחן בזמן...

כבר אז הייתי צריך הצלפות בישבן...

כנראה בליווי הבנה, הכלה,

אולי גם אהבה...

חג פורים שמח,

מי יתן ונוכל להגשים גם ביום-יום,

את מה שאנו חשים ורוצים :)

מי שמכירני בחיים,

ומי שקורא אותי כאן,

כבר יודע שאני הכי אמיתי,

לכן, מודה,

אף פעם לא אהבתי להתחפש,

לא אוהב תחפושות,

יש כ"כ הרבה אנשים סביבי,

שהם מרובי פרצופים,

ולא מהכיוון החיובי,

ולכן, אני, הכי אוהב...להיות אמיתי.

מה שכן, אותך, 

אמשיך לחפש :)

הורדתי המסכה,

אני עירום ועריה,

אני חש דמותה.

את יודעת מי אני,

חיצונית ופנימית,

ואני אמתין לבואך,

כי אני...כלבך.

צהרי חמישי,

מתבונן בראי,

מתי אהיה מי שאני,

מתי אעניק לך מעצמי,

אני עולה גדותיי,

אבל אמתין לך...בחיי...

כה רוצה להיות עבורך,

לעשות למענך,

לשמשך בכל רצונותיך,

זה עבורי כה פשוט,

זה המהות.